גם אדם שאינו מסודר, אוהב להקשיב לדברי גדולים ממנו ולשמוע איך אפשר להיות מסודר יותר. הוא רוצה להיות מסודר. באמת שרוצה, רק אינו מצליח. מה לעשות?
כל כתבה שנכתבת עם השם המדליק: 10 כללים לסדר, או: 7 כללים להיות עקרת בית טובה יותר, או: איך תוכלו לשמור על הבית שלכם מפני בלגן שעלול להיגרם בו.
כל כתבה כזו, דינה להיקרא על ידי בלי סוף אנשים, כי כולנו שוחרי סדר, גם אם איננו כאלו שיודעים מה לעשות אתו.
הבעיה עם כתבות כאלו, שהן יותר זורעות בנו נקיפות מצפון והרגשות ייאוש מאשר נותנות תקווה.
כי אם אומרים לנו שבשום אופן לא נשאיר כלים לבוקר, אחרת הכלים ייערמו בלי שנשים לב, אז אנחנו כבר יודעים שלא נעמוד במשימה.
וכשאומרים לנו שחייבים מיד כשיוצאים הבגדים מהמכונה לסדר את הגרביים בזוגות, אנחנו כבר יודעים שזה לא יקרה. את הבגדים מהמכונה מוציא הבעל, האישה אוהבת להניח את הבגדים בארונות, והיא לא נמצאת במקום בדיוק ברגע שהכביסה יוצאת החוצה.
אומרים לנו: אל תדחסו את הבגדים לארון, כשהאורחים מגיעים – קפלו אותם! ואנחנו יודעים שאילו היינו מספיקים לקפל אז לא היינו במצב בו אנו נמצאים.
אומרים לנו: שולחן מבולגן – הוא סימן לראש מבולגן! אז אומרים.
אותו אדם שלא מצליח לסדר את הבלגן, לא יסדר יותר טוב עם עצות שאינן מתאימות לו, או פשוט לא מתקשרות לנעשה בביתו.
נכון שעל פי רוב מבית מבולגן, יצא ילד מבולגן, שיהפוך אחר כך למבוגר שכזה. אבל מצד שני, מי אמר שאותן סדרניות שמקפידות על כך שכוס קפה ריקה לא תשב בכיור ולו דקה אחת, ונלחצות עד אימה כשהכוס נשארת בכיור, והן לא השתלטו, מי אמר שהן טובות יותר?
אפשר לחנך לסדר ולניקיון, אני בגישה שאלו דברים שאילו היו להם שיעורים מיוחדים בבית הספר, היה זה נפלא ורצוי עד מאד. אבל כרגע, כשאין כאלו שיעורים בתוך מערכת השעות, ילדים יגדלו וישרדו כפי שהוריהם גדלו ושרדו, והנה, ביתם המבולגן הוא ההוכחה.
אם אתם שואלים אותי, הדבר החשוב באמת בכל הסיפור הזה הוא לא לדאוג שלא יהיה בלגן, כי יש בתים שבהם זה לא יקרה, אלא לדעת לקבל את הבלגן, לדעת שכרגע זה מה שקורה פה, וזה מה שיקרה פה.
והעיקר, לדעת למצוא את הסדר שבבלגן.
כן, גם בבלגן יש סדר.
לא מאמינים? שאלו את אלו הנוגעים בדבר.
