4c21a6a8 Ace9 45fd B0bf 4c4431db88ed

נשי אישי עם ענת לוי / סופרת עורכת דין

יום האישה הבינלאומי מביא איתו יוזמות נחמדות של נשים בלבד, בראיונות אישיים בדקנו האם המציאות של שכר הנשים מאוזן מגדרית, ואיפה אנחנו פוגשות נשים בתפקידים בכירים והאם הן מרוצות או שצריך עדיין לבצע בלימת חירום ולחשב מסלול מחדש // ראיון אישינשי

ענת לוי ילידת 1965, נשואה למיכאל ואמא לשלושה בנים: ניב, איתי ואלון שהוא על הרצף האוטיסטי. אני מתגוררת כל חיי בתל אביב. גדלתי בשכונת מעוז אביב שהיתה מעין קיבוץ עירוני.

ספרי לנו על ענת לוי?

בגיל מאד צעיר אובחנתי כמחוננת. לקרוא למדתי משלטי האוטובוסים וכדי שלא ישעמם לי בבית הספר, השתתפתי בחוגי מחוננים של אריקה לנדאו וגם למדתי, במקביל לבית הספר היסודי קורסים באוניברסיטה. בתור ילדה קטנה הייתי נוסעת באוטובוסים לחוגים רבים, לפעמים שניים ביום, ובנוסף קראתי בלי סוף. אהבת הקריאה השתלבה היטב במורשת המשפחתית שלי, שכן כנצר למשפחת ביאליק, הקפידו אצלנו על שפה רהוטה ועשירה. המשורר הלאומי היה דודה של סבתי יהודית והיא שהיתה שארת הבשר הקרובה ביותר שלו, נשאה בגאון את נס הייחוס הזה. כבר כילדה נחשבתי כותבת מוכשרת. חיבור שכתבתי זכה בפרס נשיא המדינה, בתיכון התפעמו מכישורי הכתיבה שלי, במהלך השירות הצבאי השתתפתי בסדנאות כתיבה בבית אריאלה ואחרי הצבא, העדפתי לסוע ללמוד סמסטר קיץ בקיימברידג׳ בספרות אנגלית במקום לסוע לטיול גדול וגם שם זכה סיפור קצר שכתבתי במקום הראשון.
אני כבר לא זוכרת בדיוק אבל נדמה לי שכשהייתי ילדה חשבתי שאהפוך לסופרת. במשפחה טענו שכישרון הכתיבה עבר אלי בגנים ואהבת הקריאה גרמה לי לחשוב שגם הכתיבה תנעם לי. אבל כשהגיעה העת לבחור מה ללמוד באוניברסיטה ואחרי שהתקבלתי לכל מסלול שבדקתי, החלטתי ללמוד משפטים.
אני כן זוכרת שלא הייתי בטוחה שאעסוק בכך. שחשבתי שמשפטים הוא תחום שאפשר ללמוד אבל להשתמש בהשכלה המשפטית לטובת עבודה שאינה עריכת דין כגון כתיבה עיתונאית. חשבתי ששם אוכל לממש גם את כישרון הכתיבה וגם את הרצון לתקן עוולות ולחשוף קילקולים. אבל נשאבתי לתחום המשפט והתאהבתי בו. עבדתי כשש שנים כמתמחה ועורכת דין שכירה במשרד שהתמחה במקרקעין ובתכנון ובניה ולאחר מכן פתחתי משרד עצמאי יחד עם שותפים.
תמיד השתדלתי למצוא את האיזון הנכון בין קריירה ומשפחה. למצוא בתוך אינסוף ההתחייבויות שלי גם פנאי שבו אעשה עבור עצמי.
כשאני מסתכלת על מסלול חיי המקצועי ואל התפקידים שאליהם הגעתי, אני מגלה ששום דבר במסלול הזה לא היה מתוכנן או מובנה. ושהשינויים שעשיתי בחיי נבעו כולם מהזמנה חיצונית. כך למשל עזבתי את המשרד בו עבדתי כשכירה לאחר שקיבלתי פניות רבות מצד קולגות שהכירו אותי מקצועית, להיות שותפה ומנהלת מחלקת נדל״ן ותכנון ובניה. מעולם לא שאפתי להיות עצמאית ולהחזיק משרד עורכי דין. עבדתי במשרד מעולה שהיה בית ספר יוצא מן הכלל ואלמלא נענתי לאחת ההצעות להקים משרד עורכי דין כנראה שהייתי נשארת לעבוד כשכירה.
גם את הזכות לסייע בהקמת בית הספר למשפטים במכללת ספיר בו אני מלמדת את הקורס ״עסקאות מורכבות במקרקעין״ כבר למעלה מעשור, קיבלתי בעקבות פניה מפרופ׳ עמרי ידלין שהיה מרצה שלי בתואר השני במשפט מסחרי שעשיתי בשנת 2007 בתכנית המשותפת של אוניברסיטת תל אביב עם אוניברסיטת ברקלי שבסן פרנסיסקו. גם לכתיבה הספרותית הגעתי ללא תכנון. זה לא שכתבתי למגירה או שחתרתי לכתוב רומן. אבל
אחרי שנסעתי לבדי למסע בהודו כדי לחגוג את שנת היובל שלי ופירסמתי את קורותי בפייסבוק, הבנתי שהיכולת שלי לבטא את עצמי בכתב היא משהו שאינו יכול להיוותר נחלתי ושיש לדברים שאני
כותבת כוח במרחב. בעקבות זאת התחלתי לכתוב פרוזה, תוך כדי השתתפות בסדנאות כתיבה ובשנת 2019 יצא לאור רומן הביכורים שלי ״שנת היובל״ ובשלהי שנת 2021 יצא לאור ספרי השני ״יש דברים שלא מוכרחים
לנסות״.

מה יש לך להגיד על תפקידים בכירים לנשים בארץ ?

אני חושבת שבלא מעט מקומות אין ייצוג הולם לנשים. לא פעם אני מוצאת את עצמי בפגישות שבהן יש הגמוניה גברית כמעט מוחלטת. יחד עם זאת חשוב לי לומר שאני מעולם לא הרגשתי שעובדת
היותי אישה חוסמת אותי באופן כלשהוא או מונעת ממני לממש את שאיפותי. היות ואני לא משתייכת למגזר הציבורי וגם לא מועסקת בגוף גדול, אינני יכולה להעיד מכלי ראשון על האפשרות של נשים להתקדם בתפקידיהן. אני עצמאית ואינני כפופה לאף אחד, כך שאני זו ששולטת במידה רבה על התקדמותי המקצועית. אני טורחת ללמוד כל הזמן. גם בתחום המשפטי וגם בתחום הספרותי. אינני נחה על השמרים. מאמינה שהתפתחות אישית היא מחוייבת המציאות ושמי שלא הולך קדימה מדרדר את האטרקטיביות האישית והמקצועית שלו.

מה יש לך להגיד על פערי השכר ב2022, גברים מול נשים?

בכל הנוגע לפערי השכר, הגם שאין לי נגיעה אישית אני סבורה שזה מצב בלתי נתפס ובלתי נסבל. כל אפליה וקיפוח של מגזר ללא הצדקה היא עוול שמחייב תיקון. אין הבדל בין נשים וגברים בכל הנוגע לשוק העבודה. יכולות אישיות אינן תלויות מגדר. ולכן אין לאפשר פערי שכר בין נשים לגברים. מעולם לא ראיתי את עצמי כמי שזכאית לפחות בשל היותי אישה. ההבחנה בין נשים וגברים נראית לי מופרכת. כי הרי אין הבדל מהותי בין נשים וגברים שיש בו כדי ליצור אבחנה באשר ליכולותיהם לתפקד ולתרום. לאור זאת צריך לשבור את הפרדיגמה שלפיה נשים מקבלות יחס שאינו רואה בהן שוות זכויות. באופן אישי אני כמעט לא נתקלת במצבים שבהם זה קורה, אבל אם זה עדיין קורה צריך
למגר את התופעה.

על מה את לא מוותרת ביומיום שלך?

לא מוותרת ביומיום שלי על ספורט. כבר שנים מתרגלת פילאטיס מכשירים ואינגר יוגה וחוץ מזה אני פותחת את הבוקר בריצה בפארק הירקון או בים. אני מאמינה שכאשר הגוף והנפש נמצאים באיזון היכולת להתמודד עם הקשיים שהחיים מזמנים גבוה יותר. אני מקפידה לקרוא הרבה ובעיקר לשמר את הסקרנות שלי.

מה זה בשבילך חברה טובה?

חברה טובה בשבילי היא מישהי שאפשר להיחשף בפניה ולהסיר מולה את כל המסכות. שלא צריך להשתדל להרשים אותה. כזו שמקבלת אותך ואוהבת אותך כמו שאת ושמכירה את הסודות הכמוסים שלך. זו מישהי להיעזר בה ולעזור לה, זו מישהי לצחוק ולבכות איתה, זו מישהי שמלווה אותך בשבילי החיים ורואה יחד איתך את העלויות והמורדות ואוחזת בידך כדי שלא תיפלי. יש לי הרבה חברות טובות. רובן חברות ילדות. יש לי איתן היסטוריה ארוכה ואני מקווה שיהיה לנו עתיד משותף וארוך גם כן.

אישה היא….

אישה היא אדם. בעיני כל התייחסות או הגדרה אחרת מייצרת עמדה לא שוויונית ולא ראויה.

שתפו את הפוסט:

פוסטים קשורים