אז מה בעצם קורה ביניהם ומהם המרכיבים לקשר מוצלח בין אחים? שאילת שאלות
הם שואלים אחד את השנייה המון שאלות: אפשר לבוא אליך למיטה? את צריכה עזרה לרדת מהלול? ועוד. הדבר משמעותי כי יש הבדל בין לבקש לבין לדרוש או לקבוע.
יכול להיות שאם האחות הייתה מודיעה "אני עוברת אליך למיטה" או פשוט נוחתת במיטה שלו הוא לא היה מסכים. יכול להיות שאם הוא היה פשוט בא ומוריד אותה מהמיטה במקום לשאול אותה אם היא צריכה עזרה, היא הייתה מתרגזת עליו. הילדים שלנו לא פעם אומרים: "תן לי!" במקום: "תוכל לתת לי?" והתגובה לזה היא שונה מאוד.
כשאנחנו מלמדים את הילד לשאול, אנחנו מלמדים אותו שעומד מולו אדם אחר עם רצונות וצרכים משלו, ושגם אם אני ממש רוצה כרגע משהו, אני צריכה לבדוק אם זה מתאים לשני.
כשהילדה פונה לאחיה בשאלות היא בעצם בודקת איתו מה נכון ומתאים לו והוא נענה לה בחיוב כי זה הרבה יותר רותם ומגייס. כשהילדים שואלים שאלות אחד את השנייה, הם בעצם מתנסים בלנהל משא ומתן בדרך שלוקחת בחשבון כל אחד מהם, את הרצונות והצרכים וכשזה קורה הלב יותר פתוח לומר "כן".
כבוד הדדי והכרת תודה
שני הילדים מתייחסים אחד לשנייה בהמון כבוד ונימוס, וממש מקשיבים זה לזו. זה אפילו מתאפיין בשפת הגוף של האח, שכשהאחות פונה אליו בהתחלה, הוא מסתכל עליה מהמיטה שלו וזה כבר נותן תחושה מאוד טובה.
זה מתאפיין גם בהרבה תודה שהאחות אומרת לאח. היא ממש מוקירה תודה על כך שהוא עוזר לה. היא מבינה שהיא זקוקה לעזרה שלו ושהוא עושה עכשיו משהו למענה והיא מחזירה לו בטוב על זה. זה נותן תחושה מאוד טובה לעזור לאח ולראות שהוא מוקיר את העזרה שלך ולא לוקח אותה כמובן מאליו.
מדהים לראות ילדים כל כך צעירים נוהגים כך, אבל זו לגמרי יכולת שיש לילדים שלנו אפילו בגילים צעירים יותר, והיא תלויה בכך שאנחנו נעזור להם לפתח את המיומנות הזו. כל המרכיבים האלו חשובים מאוד כדי שיצליח להתקיים קשר טוב ומשמעותי בין אחים ואחיות. הם ניתנים ללמידה בכל גיל, והחל מגילים מאוד צעירים.
כהורים חשוב שנלמד איך לעזור לילדים שלנו ונכוון אותם לפתח את המרכיבים הללו, ומרכיבים נוספים, בתוך מערכת היחסים ביניהם. כך נוכל להעניק להם מתנה – שהקשר ביניהם יהיה משמעותי כבר עכשיו ולאורך כל חייהם.
