1. בבוקר יום ראשון, לאחר הפסח, טילפנה אלי ביתי בהתפעלות:
"אימא, נעמה שטפה את כל הרצפה, הכול מבריק!"
נעמה היא נכדתי בת ה- 6. יש לה אחיות גדולות יותר, יש לה גם קטנות ממנה.
בבוקר זה הבית היה נקי ומסודר, לאחר לילה ללא שינה של ביתי, רק לשטוף את הרצפה לא הספיקה. היא פנתה לחדר לנוח מעט וכשקמה גילתה את הרצפה נקייה.
לאחר שעתיים התברר שנעמה גם קיפלה את הבגדים שיצאו מהמכונה, החזירה את הילקוטים של כל הילדים ליד הדלת, שיהיו מוכנים ליום הלימודים הקרב, והחליפה בגד לתינוקת.
כשאנחנו מתפעלים מילדינו, אנחנו מחדירים בהם ביטחון בעצמם.
הבעיה היא שעל פי רוב, אנחנו יודעים לגעור כשהם לא עושים, ולא כל כך שמים לב כשהם מבצעים דבר מה.
ככל שנלמד את עצמנו לשים לב למה שעושים ילדינו, כך הם יבינו שהם מוערכים ויעריכו את עצמם.
ככל שנהיה יותר אמתיים וספונטניים בעידודנו, כך הילד יהיה מעודד יותר.
הם מרגישים מתי אנחנו באמת מעריכים ומתי מציגים הצגות.
2. תינוקות כבר כשהם קטנים, הם יודעים איך לנהוג מולנו.
שימו לב שילד בן שנה ורבע פוסע ו.. נופל, הוא בוכה בדמעות שליש כשאימא מולו. והוא קם, מתייצב וממשיך ללכת כאילו כלום לא קרה, כשאבא שם.
מה קורה פה? האם כואב לו פחות כשאבא במקום?
לא. אבל ישנם הורים שעושים רעש גדול מאוד כשהילד נופל. הוא יודע שאם יבכה, ירוצו אליו, ירימו אותו, יתנו לו סוכרייה על מקל ויחזיקו אותו שעה על הידיים.
הורים אחרים יתנו לו את כל זה בלי קשר לנפילתו.
הילד לומד מתוך התגובות אם לנחם את עצמו, או לעשות דברים כדי שיבואו לנחם אותו.
ילד שיודע לנחם את עצמו, להרים את עצמו, לעודד את עצמו, לא יזדקק להורה חזק לידו, כדי להסתדר.
כך גם בנפילה בכל תחום שהוא. ילד שידע לעודד את עצמו על ציון שלילי, ישתדל יותר להיות טוב וידע שהכול בידו.
ילד שבכל פעם שנכשל, הורה מיהר אליו להרימו, לא ידע להאמין בעצמו ויחכה כל ימי חייו שמישהו יהיה שם בשבילו.
3. ישנם ילדים שמאז שהם קטנים, הם יודעים לדאוג לעצמם ואף לדאוג לאחיהם הצעירים.
אפשר לראות ילד בן 3 שעומד על המשמר, שאימא תחגור מיד את אחיו הקטן, כי הוא עדיין אינו חגור.
ילד בן 5 שנים, שאחיו התינוק נופל והוא רץ אליו נותן לו יד ומרים אותו.
לפעמים זה האופי של הילד, אבל לא רק.
החינוך שלנו הוא זה שיגרום לילד להמשיך להיות אחראי, או להיות תלותי וחושב על עצמו בלבד.
ילד שהוריו מאפשרים לו לדאוג לאחיו, ואף סומכים עליו בכך, לומד שהוא יכול, מסוגל וביטחונו בעצמו הולך ומתחזק מיום ליום.
לעיתים אנו רואים ילדה קטנה בת9 צועדת עם ארבעה אחים קטנים לגינה.
זה צורם. איך נותנים לילדה כה קטנה לשמור על אחים קטנים?
אני לא רוצה לשפוט ולומר מה נכון ומה לא. ישנן ילדות בנות 9הרבה יותר אחראיות מאחרות בנות 13 שנים, אבל אם עוקבים אחרי אותה ילדה מגלים שהיא אימא קטנה ונפלאה. היא מדברת לאחיה בעדינות, היא מחקה את אימא בכול. מושיבה את הילדים על הספסל בגינה ומוציאה מים לנטילת ידיים, היא מחלקת להם את האוכל ומקפידה שלא יתלכלכו.
הילדה הזו גדלה ואתה גדל בטחונה בעצמה.
כן, היה זה אומץ מצד אימה לשלוח אותה עם הילדים לגינה, אבל האומץ הזה הביא אותה להיות חזקה בעצמה ובעלת ביטחון עצמי.
אני רוצה לציין ולומר שאינני מצדיקה כל יציאה לא בטיחותית מבחינת גיל הילד ומבחינת אופיו, אבל ילד שלומד שאימא סומכת עליו, עד כדי כך שהיא נותנת לו לעשות דברים שלא כל אחד מקבל, הוא מתחזק עד מאוד.
תוכלו לנסות זאת בביתכם. בידקו מה תוכלו להטיל על כל אחד מילדיכם.
ילד שיעשה למען אחרים, יגדל ויתרומם ולא יבחל בשום עבודה גם בעתיד.
הילד שלכם חסר ביטחון עצמי?
ברגע שתאמינו בו וביכולותיו, תראו תוצאות ברוכות.
אין ילד שנולד לא מוצלח או "לא יוצלח" בלשון העם. השאלה אם אנחנו יודעים להפוך את הצלחתו, גם אם מזערית היא, למשהו ממשי.
