שנה לתוך הקורונה, שבוע האופנה של ניו יורק לעונת סתיו-חורף 2021-22 מציג במתכונת שונה מהשנה הקודמת, לצד המעבר לתצוגות דיגיטליות (למעט מעצבים בודדים כמו ג'ייסון וו, שיצר תצוגה לעיני קהל), נעלמו מלוח התצוגות הרשמי לא מעט שמות בולטים כמו מארק ג'ייקובס וטומי הילפיגר (שמדלג בעונות האחרונות בין בירות האופנה).
חלק מהמעצבים יציגו בפלטפורמות דיגיטליות בהמשך החודשיים הקרובים (כמו קרולינה הררה וקואץ'), אחרים התאדו לחלוטין. במכתב שפורסם בסוף ינואר, כתב מעצב האופנה טום פורד, שמשמש גם כיו"ר מועצת מעצבי האופנה האמריקאים, כי "תפקידנו ב-CFDA הוא לסייע ולקדם את האופנה האמריקאית. לכן נפרסם את שמותיהם של כל המעצבים האמריקאים המציגים בניו יורק, וגם מחוץ ללוח התצוגות הרשמי".
החיבוק המכיל פוגש את תעשיית האופנה האמריקאית באחת משעותיה הקשות. החנויות ובתי הכלבו הסגורים, המעבר לקניות אונליין והמשבר הכלכלי מקרינים על המעצבים האמריקאים, שנדרשים להתאים את עצמם למציאות משתנה. הדבר בא לידי ביטוי גם באוספי הבגדים שהוצגו: פחות שמלות ערב זוהרות שאין לאן ללבוש, יותר פריטי לבוש בסגנון קז'ואל איכותי מהסוג שכל אחת רוצה בארון.
וכמובן שתמיד נמצא בכל מקום גם מותג אופנה יהודי מברוקלין, בת שבע, שמתהדר בשמלות צנועות כמו זו שלבשה אלה אמהוף לטקס ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, בחר לצלם את קולקציית החורף הבא במטבח. לא צריך תואר ראשון בלימודי מגדר כדי להבין את הביקורת שמציג המותג. אבל עם כל הכבוד לאג'נדה, השמלות היפות נעלמות כשמה שנצרב בזיכרון אלו נשים עם סכינים בידיים. בישראל, שבה אלימות כלפי נשים עולה בלי הרף לכותרות – אולי אפשר לתייג זאת תחת "הגנה עצמית".
