בפרשת השבוע מתחיל משה את שליחותו אל מול פרעה. עם זאת בכל סיפור שליחותו של משה לא מופיעה דמותה של ציפורה אשתו. לכאורה בפרשת שמות נולדו למשה שני בנים והוא לוקח את אשתו ובניו בדרך למצריים אל ייעודו ושליחותו. עם זאת בפרשת וארא וכן בפרשות שלאחר מכן לא מוזכרת משפחתו של משה. ציפורה ומשפחתו מוזכרים שוב בפרשת יתרו
"ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה"; "ויבא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר" [שמות יח, ב; ה]. ולמה שילח משה את אשתו? "כשאמר לו הקב"ה במדין לך שוב מצרימה,
ויקח משה את אשתו ואת בניו… ויצא אהרן לקראתו…
אמר לו: מי הם הללו?
אמר לו: זו היא אשתי שנשאתי במדין, ואלו בני. אמר לו: להיכן אתה מוליכן? אמר לו, למצרים. אמר לו: על הראשונים אנו מצטערים, ואתה בא להוסיף עליהם? אמר לה: לכי לבית אביך. נטלה שני בניה והלכה לה" [רש"י שמות יח].
כלומר על פי רש"י יצאה עימו ציפורה לשליחות במצריים, אך באמצע הדרך חזרה בחזרה לביתה עקב החשש לשלומה ולשלום המשפחה.
עם זאת הדברים תמוהים
לאור כוחות הנפש העצומים שגילתה דווקא ציפורה (ולא משה) בדרך במלון בעת המפגש עם ה' המבקש להמית את משה כי לא ערך ברית מילה לבנו, ודווקא ציפורה היא הלוקחת את הצר וכורתת את ערלת בנה ומצילה את משה. וכן לאור כוחות הנפש העצומים המתגלים על פי המדרש בהצלת משה בעת בה הגיע למדין כשברח ממצריים.
"[אמר משה]: כשיצאתי ממצרים בן ארבעים שנה הייתי ועמדתי על הבאר ומצאתי צפורה בת יתרו,
וראיתי אותה שהיא צנועה ביותר וכששמעתי דבריה הטובים וראיתי שהרועים גרשו את צפורה ואחיותיה הצלתי אותן מיד הרועים וגם דלה דליתי להם והשקיתי את צאנן, ותבאנה אל רעואל אביהן… כיון שנכנסתי לבית אכלתי ושתיתי ודיברתי ליתרו שיתן לי צפורה בתו לאשה,
וענה לי אם תוכל להביא לי את המטה העומד בגינתי אני אתננה לך, והלכתי ופשפשתי את הגן ומצאתיו והבאתיו בידי.
מיד הרהר יתרו ואמר בודאי זה הוא איש נביא שכל חכמי מצרים מקסמין עליו שעתיד נביא לצאת מישראל, שעל ידו תחרב מצרים וכל המצריים שבתוכה.
לאור זאת עולה השאלה מדוע לא לקח משה את אשתו ציפורה בעלת תעצומות הנפש לשליחות המתחילה מפרשתנו. האם לא מן הנמנע שמשפחתו של משה ובעיקר ציפורה היו תומכים בו בשליחות ובהתמודדות הקשה של בניית הנהגה יהודית אל מול פרעה הרודן?
ראב"ע טוען שלמשפחתו של משה היתה תפקיד בשליחות דוקא בעצם זה שהם חזרו למדין.
כך משה יכול היה להראות מעין דוגמה אישית אחרת לא היה משאיר את משפחתו רחוק .
כמו רחל אשתו של רבי עקיבא גם ציפורה היו שתיהן נשים חזקות, ומבוססות כלכלית ומעמדית אל מול בעליהן בתחילת הדרך – רבי עקיבא רועה הצאן העני, ומשה רועה הצאן הבורח ממצריים. שתיהן ראו את כוחותיהם ועוצמתם הפנימית של בני זוגן ובחרו בהם לחתן על אף התנגדותם הראשונית של אבותיהם. ושתיהן נשארו בביתן מאחור לתקופה כדי לאפשר לבעליהן לצאת לשליחות רבי עקיבא – לימוד תורה, משה רבנו – הנהגת עם ישראל.
דווקא מתוך אמונה בכוחות הנפש שלהן יכלו הבעלים – רבי עקיבא ומשה להשאיר את המשפחה ולהפקידה בידי נשותיהם בידיעה ברורה ומחוזקת שהמשפחה תשמר בעת שליחותם החשובה.
שנזכה תמיד למלאות שליחותינו כאימהות וכנשים.
התגלות זו היא גבוהה יותר של שם ה' ורצון ה'. אם נדייק זאת מהפשט, פרשת וארא מתארת את הבחירה ללא שום תיאור של תכונות אנושיות. הדבר האנושי ביותר שאנו מוצאים בפרשת הבחירה בוארא, הוא ציון תמוה של הגילאים של לוי, קהת ועמרם. לפי דברנו זה מיושב ללמדנו כי פה הצד הסגולי הוא העיקרי ומה שחשוב זה המבט שהוא אלוקי, וכידוע, את שנות חיינו לא אנו קובעים אלא בורא העולם.
