מה גורם לאישה בשנות הארבעים שחיה חיי נוחות ורווחה בהולנד לעזוב את הכל ולעלות עם משפחתה לארץ ישראל בתוך שלושה חודשים.
סיפורה של סמדר שעשתה עלייה ומשם רק עולה.
את סמדר אני תופסת לשיחה מעניינת על שובה לארץ הקודש, בין השדות והפרות שבהולנד, היא מספרת לי שקפצה לביקור קצר אצל אח שלה, אנחנו צוחקות על צירוף המקרים, הרי על זה שיח פינו.
סמדר מתחילה לספר לי את סיפור העליה שלה :
״את העלייה שלי לארץ ישראל עשיתי בגיל 40, עם שני ילדים קטנים כשהגדול שלי בן 6 והקטנה בת 3, אני ובעלי ידענו שאם זה לא יקרה עכשיו זה פשוט לא יקרה.
לכי תוציאי מתבגרים ששקועים בכל הטוב המוצע כאן ותנחתי איתם בישראל.
בשלושה חודשים החלטנו, ובשלושה חודשים כבר הכל היה סגור ואנחנו היינו על המטוס לישראל.
אני מקשיבה לה ותוהה איך עושים כזה מהפך במהירות, והיא כמו קראה את מחשבותי ושיתפה אותי בלבטים.
התמודדתי עם לבטים ומחשבות: ״יש לך כאן חיים נוחים לאן את הולכת״ , בעלי אמר לי; ״סמדר, אל תדאגי, בזכות זה תהיה לנו סיעתא דשמייא גדולה״.
״כיצד מתבטא החיבור שלך לארץ ישראל?״
כשאני בחו״ל, אני מרגישה את ההבדלים, מרגישה שאני במקום בלי קדושה, הרב יובל אשרוב דיבר על זה, הרגשתי שאת השיעור הזה הוא עשה בשבילי.
אין רוחניות בחול זה רק בארץ ישראל!!״
כשאחיינית שלי התארחה אצלי בהולנד אמרה לי: ״אין כאן אווירה של שבת, שומרים שבת כי צריך לשמור , לא כי יש הרגשה של חיבור או התרגשות לפני דקות האחרונות של בין הערביים״.
לפני כמה שנים עשית עלייה?
עשינו את הצעד הזה לפני כ 11 שנים, ואני ובעלי מברכים את ההחלטה הזאת עד היום.
מה גרם לך לעלות לארץ ישראל ולעזוב את חיי הנוחות באמסטרדם?
״חזרתי בתשובה בהולנד, שזה סיפור מרתק בפני עצמו״, מתרגשת סמדר, ״הרגשתי שבארץ ישראל אוכל לחפש מי אני, בהולנד לא מצאתי את הדרך הברורה לתשובה שלי, לרוחניות שלי ושל משפחתי.
מאוד קשה ומורכב לשמור על היהודות בין הגויים, היו לי חברות גויות, מאוד קשה לא לאכול יחד (אצלן) ובאופן כללי כל הביחד בין גויים מאוד מקשה על דרך שבה בחרתי.
איך היה היום הראשון שלכם בארץ ישראל?
״וואו, היינו על ענן ורוד!
קבלת הפנים שזכינו לה בכל מקום הייתה מרגשת במיוחד, זה חימם לי כל כך את הלב, האווירה היהודית היתה בשיאה, אני יכולה לומר לך שהתחושה על הענן הוורוד ליוותה אותנו כשלוש שנים! זאת היתה חוויה . וברוך השם שזכינו !
