מה למדנו מפרשת השבוע? “אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’”

השבת פרשת ויקרא, דבר מאוד חשוב התורה מלמדת אותנו בפסוק השני של הפרשה:

אומרת לנו התורה: “אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ ” (א ב’). לכאורה היה צריך להיות כתוב: אָדָם מִכֶּם, כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן לַה’. אך כמובן, לא לחינם הפסוק נכתב בצורה כזאת.
מבאר לנו ה”שפת אמת” הרב יהודה לייב, בפרושו לתורה: “אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם – הפשיט ליתן מפנימיות כחו ורצונו להשם יתברך”. מוסיף עליו הרב עובדיה ספורנו: “אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם – כי יקריב מעצמכם”.

מעבר לחזרה בתשובה והכפרה על החטא עצמו, אדם צריך להקריב משהו בשביל הקב”ה. נכון שיש את התפילה ואת שלבי התשובה, אך זה לא מספיק בכדי להיות קרוב להקב”ה, צריך משהו מעצמך! מהאישיות שלך! קורבן שתקריב לבורא העולם מהדברים שאתה רגיל לעשות, משהו מתאוות העולם הזה שאתה בטוח שאתה לא יכול בלעדיהם.

ויובן על פי מה שהקב”ה אמר לאברהם אבינו לאחר שהיה מוכן לעקוד את בנו: “עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי” (בראשית כב יב’). זהו הניסיון העשירי של אברהם אבינו, והקב”ה אומר לאברהם רק לאחר העקידה, שעכשיו הוא מתחיל להחשיב אותו כירא אלוקים. וזו שאלה עצומה! אברהם אבינו עמוד החסד, שהיה מורה לכל העולם את האמת של ה’, והיה מוכן להיכנס לאש בשביל האמונה שלו, ורק עכשיו הקב”ה מעיד עליו שהוא ירא אלוקים, והוא מקבל אישור לכל שאר הניסיונות הקודמים שלו?!

אלה, ודאי שהקב”ה יודע שאברהם אבינו מאמין גדול ובעל חסד ענק. אך זה לא משהו יוצא דופן אצל אברהם, כי הרי קיבל עוד בלידתו כוחות אלו. ורק לאחר שנתנסה בניסיון שכולו אכזריות, למרות שזהו דבר שמנוגד לכל הכוחות הטבעיים שבו, והיה מוכן להקריב את בנו יחידו,

פה אומר לו הקב”ה: פשש, אברהם שיחקת אותה! עכשיו אני יודע שאתה באמת שלי, כי הקרבת מעצמך. למרות שזה היה נראה מעבר לכוחות שלך והטבעים שלך, היית מוכן להקריב בשבילי את הכל. רואים אנו כמה חשוב להקריב לה’ דווקא את הרצונות שלנו ואת הדברים שאנו בטוחים שאנו לא יכולים בלעדיהם. שזה בדרך כלל מה שמונע מאתנו להתקרב לה’ בשלמות. נעבור בהצלחה את הניסיונות שלנו, רק אם נחליט שאנו מוכנים להקריב בשביל בורא העולם את הכל! וגם את הדברים שמצריכים מאתנו לוותר.

שבת מבורכת
שבת של קירבה