השבת פרשת נשוא, דבר תורה מאת ריקי לוי – נדל״ן
חכמים במדרש במשלי נחלקו בשאלה היכן בדיוק שוכנת נשמת האדם בראש או בלב? הדיון המעניין לא נבע בכדי לקבוע את שעת המוות, אלא לברר מהו החלק הדומיננטי של האדם – ההכרה השכלית או הרגש. כאשר חיי האדם נעים על שני צירים מקבילים אלו.
מצד אחד – השכל מנהיג את כל מערכות גוף האדם, והשם ישמור – פגיעת ראש עלולה לשבש את התפקוד הבסיסי של האדם.
בנוסף, באמצעות השכל האדם מכיר את המציאות, ומעבד את הידע שהוא קולט על מנת לפעול ולקדם את העולם.
ואנו בעיקר שחיים בתקופה מודרנית, יכולים לראות כיצד בכל תחום האדם הטביע את חותמו: ברפואה, בתחבורה, בתקשורת, במדעים המדויקים וכו'.
כל זה הצליח בעיקר בזכות השכל!!
מצד שני – הרגש מחבר אותנו לחיים. לאהוב, לפחוד, לשנוא, להעריץ, להתרגש, להתעצב, להשתוקק ועוד – כל אלו הם מקצת מהרגשות שפועמות בליבנו, ולמעשה ממלאים את כל חיינו. האם ניתן לתאר חיים מבלי היכולת להרגיש? זה יראה לנו כ'חיי רובוט' ולא חיים אנושיים.
לצערנו, לא תמיד השכל והרגש מסכימים אחד עם השני, ומתקיים ביניהם מאבק על הנהגת האדם. וניתן לומר כי לכל אחד מתקיים המאבק הזה באופן יום יומי בצורה כזו או אחרת!
מתוך העניינים המובאים בפרשת השבוע, ישנן שתי פרשיות סמוכות שמבטאות היטב את המתח בין הרגש לשכל, אישה סוטה ונזירות
תורת החסידות מלמדת כי הפרשה מתייחסת לשני העניינים, הרגש והשכל, באופן עמוק.
בתחילה – הנשיאה מתייחסת לראש, כפי שנאמר: 'נשא את ראש בני ישראל', וכן בפרשה אחרת נאמר: 'כי תשא את ראש'. ובקריאת הפרשה – ניפגש עם ל"ב פעמים שמופיע השורש נ,ש,א.
נמצא שיש כאן ראש ולב, שכל ורגש.
על מנת ששני העניינים הללו יוכל לדור בכפיפה אחת יש לרומם אותם לדרגה שמעל הרגש והשכל, שבעולם החסידות מכנים "הלב שלמעלה מהראש". זוהי נקודה פנימית שניתן להגיע אליה מתוך התעמקות בתורה. לכן חיבור בין האות שמסיימת את התורה (ישראל)לבין האות שמתחילה (בראשית) – יוצרת את המילה לב.
יהי רצון שנזכה לאזן את שני חלקי חיינו, השכל והרגש, באופן השלם ביותר.
שבת שלום
ריקי לוי נדל״ן
