אפרת זכריה - דוכסית, סטייליסטית ובלוגרית אופנה דתייה

לידה בצל הקורונה: "לא ככה תיכננו להביא את ילדינו לעולם",

סדרת כתבות על לידה בתקופת קורונה, כמה חיכינו ודמיינו את הרגע ואז באה הקורונה ושינתה לנו את השמחה. יולדות מספרות על הפחדים, התסכול והרצון העז להפגיש כבר בין הילד לסבתא שלו, אפרת זכריה, סטייליסטית ובלוגרית אופנה "דוכסית", מספרת על לידה ביום כיפור, על החששות שאיתן הגיעה לבית החולים, על הרגעים לבד ועל כל החסד שעשה איתה הקב"ה // ראיון

"זה כל כך מוזר ללדת בתקופה שבה נשיקה מחזיקה בתוכה כל כך הרבה פחד, אז כשאני מנשקת את התינוק שלי, אני חושבת – הכל בסדר? אני יכולה לגעת בו ככה?", כמה חשש שלא היה קודם.

לידה, היא כשלעצמה חוויה משמעותית, מפחידה ומרגשת. קל וחומר כשהיא מתקיימת בימי חירום מתוחים במדינת ישראל. יולדות נאלצות להתמודד עם מציאות חדשה בה הצוותים הרפואיים שמלווים אותן בתהליך הלידה, מתמגנים יותר מבדרך כלל, מצטמצמים ומוציאים הנחיות שנועדו להגן על בריאותן של היולדות והתינוקות במחלקה שלא להידבק במחלה.

השאלה במי לבחור כמלווה בחדר הלידה הוא עניין שבשגרה, אבל השינוי העיקרי הוא דווקא בהתמודדות שאחרי, בחופשת לידה בה, לא כמו בימים כתיקונם, כל דיירי הבית נמצאים ללא מסגרות וללא כל עזרה חיצונית, בבית.

אפרת זכריה משתפת אותנו ברגעים של לידה בצל הקורונה:

יום כיפור תשפ"א, היום הזה בשנה שהעולם עוצר מלכת. באופן כללי העולם עצר מלכת לפני כמה חודשים עת הגיעה הקורונה לעולם ושיבשה את הכל לטובה. אבל אם לא די בקורונה, גל שני (שלישי?) סגר בחגים, הנה הגיע גם יום כיפור. היום שבו הכל סגור כאן למטה ושערים בשמים נפתחים… היום האחרון, המאסף של ימי התשובה, ימי הרת עולם, הכרוז האחרון, רגע לפני הסוף. רגע לפני התחלה חדשה. כיפור.

אומרים שיום פורים זה כ-פורים. שני הימים הענקיים האלה, מצד אחד היום הכי שמח בשנה, מצד שני יום כיפור, היום הקדוש בה' הידיעה. מצד אל צד, שני הילדים המופלאים, שתי המתנות הגדולות שבורא עולם נתן לי ברוב רחמיו וברוב חסדיו. אני כותבת את המילים האלה ויש לי דמעות של התרגשות.

ילדת בתקופה מאתגרת, איך היו ההכנות ללידה בניגוד ללידות קודמות?
ילדתי ביום כיפור. היה סגר בכל התקופה הזאת. אין באמת דרך להתכונן לזה… הרבה תפילה ואמונה, בעיקר.
בכל מקרה העדפתי להישאר בבית עד שהרגשתי צירים מתקדמים מאוד, הגעתי לבית החולים כשהייתי כבר בלידה.

ספרי לנו על ההתמודדות שלך מהרגע שהגעת לבית החולים עד הלידה?
בית חולים איכילוב ראוי להערכה בכל הקשור לקליטת ילדות וטיפולן במיון נשים. אחרי שקלטו אותי והאחות הבינה שאני בלידה, עשו לי בדיקת קורונה בין הצירים (לא נעים אבל לא נורא) ומיד העבירו אותי על כיסא גלגלים לחדר לידה.

מה היה חסר? האם החוויה נפגעה ? רצית מלווה נוסף?
לא היה חסר דבר. התכנון המקורי היה שאמא שלי תהיה איתי בלידה אבל בגלל שילדתי ביום כיפור ולא הייתה דרך לעדכן אותה אז היא לא הגיעה.
אבל ב"ה בורא עולם ובעלי ומיילדת מדהימה שהיא לגמרי שליחה היו איתי בכל רגע ורגע.

בימים כתיקונם אחדי הלידה יש שעות ביקור והרבה שמחה הפעם איך את מסכמת את הימים שאחרי?
זה באמת קצת פחות נעים כל הלבד הזה. אבל בחרתי להתמקד בטוב, יש לי תינוק בריא ושלם, אני עברתי את הלידה בשלום, מחכה לי עוד בייבי קטנה בבית בת שנה וחצי, אין לנו זכות להתלונן וגם אין כל כך זמן (;
ויחד עם זאת, חשוב לי לומר שמאוד רצינו לעשות ברית עם כל החברים ובני המשפחה ובגלל הסגר יכולנו רק 20 אנשים במרחב פתוח. זה היה מבאס בהתחלה. אבל כשאת מבינה שכל מה שקורה זה לטובה, את מקבלת את הכל באהבה וזה קל יותר.

מה המסר שלך לנשים שהן בדרך עכשיו לחדר לידה?
להתפלל. להבין שאת לא לבד (גם אם פיזית זה מרגיש ככה).

ולקרוא את הבלוג לידה שכתבתי, זה מרטיט את הלב:
https://www.dukasit.co.il/אל-הנער-הזה-התפללתי-סיפור-לידה/
לידה קלה, בידיים מלאות ובבריאות איתנה!

שתפו את הפוסט:

פוסטים קשורים