האם את יודעת לנהל את הזמן שלך נכון? כמה פעמים חשבת שיש לך שעות פנויות ובערב בתסכול את מגלה כי לא הספקת רבע ממה שרצית? יש מצב שאת צריכה ללמוד לנהל את הזמן שלך
אני סובלת מקנאה", אחותי נכנסה אל ביתי בסערה בשעת אחר הצהריים חמה מהרגיל, הילדים שלה שעטו בעקבותיה. הם הלכו באופן אוטומטי לפריזר, בתקווה שיהיו שם קרטיבים.
"טוב, נו, את יודעת, הקנאה מוציאה את האדם מן העולם, את לא מחדשת כלום…" אמרתי לה והעברתי בראשי את כל הפעמים שבהן הקנאה שטפה אותי.
העבודה החדשה של החברה שלי, עבודה ששכר גבוה מאוד בצדה. והיא רק מתחילה… ומה עם הספות החדשות של השכנה שלי… עור לבן, החלום שלי…
"קנאה קטנה כזאת, צביטונת בלב", העירה אותי אחותי מזיכרונות הקנאה שלי.
"אני מדברת על קנאת הפנאי".
"אני ממש מקנאה באנשים שיש להם זמן, ובעיקר באימהות שיש להן זמן לשבת, לבהות, לחשוב, לכתוב, לשתות את התה כשהוא עדיין חם".
אחותי רבת הפעלים, מלבד היותה מנהלת פרויקטים ורכזת מתנ"סים, מגדלת שישה ילדים קטנים, מגיל שנה ועד שמונה, ופנאי הוא בהחלט אלמנט שחסר כבר די הרבה זמן בארסנל שלה.
"איפה אני מתחילה לספר לך מה כלל השבוע האחרון בחיי", היא מתחילה למנות בקול גבוה, "תינוק שמוציא שיניים, אספת הורים, חוג קריאה לבת שלי שעולה לכיתה א', טיפת חלב, חיסונים, מקרר שנשבר, ילד שנסע לטיול והייתי צריכה לארוז לו מספר מנות, ועוד לא הזכרתי כריכים, יציאה לעבודה וכביסות עד השמים.
ומה בסך הכל ביקשתי? קצת זמן לעצמי?"
"את לא לבד", חיבקתי אותה, ושלחתי את הבת שלי לקנות קרטיבים לכולם. "בואי, נעשה לעצמנו זמן. גם אני עובדת בטירוף, והבית והעבודה".
סקר שנערך בקרב נשים עובדות גילה, שמה שאנחנו הכי רוצות זה יותר זמן לעצמנו. לא יותר כסף, לא יותר הערכה במקום העבודה… פשוט יותר זמן איכות עם עצמנו.
"אנחנו מוצאות זמן לעבודה וללימודים, לסידורים, לבישולים ולניקיונות, ולא מוותרות על להיות עם הילדים, לשוחח עם חברות טובות, לכבד הורים, אבל כשזה מגיע לצרכים שלנו – חשבון הזמן נותר ריק, והאמת היא שלא מעט באשמתנו".
"ניסית פעם להשקיע זמן בלמצוא לעצמך זמן?" מצאתי את עצמי שואלת את אחותי ואולי בעצם את עצמי.
"הרי אנחנו מחליטות ומסדרות את הזמן שלנו. אם יש לנו חתונה של אחות לא נמצא זמן למצוא בגד מתאים? כיסוי ראש הולם? בתוך חוסר הזמן נמצא את הזמן.
כן, אנחנו חייבות להיאבק על הזכות הבסיסית שלנו, למצוא קצת זמן לעצמנו, לפנות אותו מסדר היום שמורכב מכל כך הרבה פרטים ופריטים".
אז איך עושים את זה?
אחותי העלתה לראשונה חיוך על פניה.
"קודם כל, אנחנו צריכות לריב עם עצמנו ובנטייה שלנו לדחות את הרצונות שלנו לזמן אישי ופרטי לטובת מטלות חיוניות יותר, הווי אומר, כביסות (הן אף פעם לא נגמרות…) כלים, (גם הם לא נגמרים אף פעם…) "מסכנים הילדים, לא לקחתי אותם הרבה זמן לפעילות מרתקת, אולי אקח אותם הרגע לגן חיות?"
עלינו ללמוד לשלוט בחשבון הזמן שלנו, ובעיקר לא לחוש אשמה.
"את צריכה להבין, שאסור לך להיות קשוחה עם עצמך. מתי בפעם האחרונה הודעת לבעלך שאת יוצאת לשיעור בערב?"
"נו, מסכן, אחרי יום שלם של לימודים בכולל, אצא לי ואשאיר אותו עם הילדים?" אחותי מסננת.
"את רואה? לזה אני מתכוונת. לפני שאת מרחמת עליו, תנסי לשאול אותו מה דעתו".
"את יודעת מה, אחותי היקרה? אולי במקום שנתפלסף נקבע שאנחנו יוצאות השבוע לשיעור החודשי של הרב בבית הכנסת?" אחותי קרצה לעברי קריצה רבת משמעות.
"הי, ואל תתחילי עם תירוצים", היא שלחה לעברי מבט מאיים.
"את יודעת מה? סגור!"
ניהול זמן! כיצד ליצור זמן פנוי?
התשובה היא: חשיבה חיובית.
ניהול זמן! כיצד ליצור זמן פנוי? כיצד למצוא זמן למה שרוצים על ידי חשיבה חיובית?
כולנו סובלים ממצוקת חוסר זמן פנוי, כולם מחפשים זמן פנוי, לרוב האנשים אין זמן פנוי.
כולנו סובלים מרגשי אשמה, אין לנו מספיק זמן לילדים, אין לנו זמן לבקר את הסבתא המבוגרת, אין לנו זמן לטייל בטבע.
זמן הוא המצרך הכי יקר.
כי פתאום השנים חולפות, ואנחנו מסתכלים אחורנית ותוהים, להיכן נעלם הזמן? איך הוא רץ כל כך מהר? ולמה אני לא מוצאת זמן לדברים שחשובים לי?
איך מוצאים זמן פנוי? איך מייצרים זמן איכות, ולא מכוח השגרה אלא מרצון אישי?
התשובה לכך היא, כי גם הפתרון לעניין הזמן הפנוי תלוי בחשיבה חיובית.
כדי להבין את הקשר שבין חשיבה חיובית לבין יצירת זמן פנוי יש להבהיר תחילה מספר דברים. הנקודה הראשונה שעלינו לשים אליה לב היא, מהו הרצון האמתי שלנו ביחס ליצירת זמן פנוי, בשביל מה בעצם אנחנו רוצים ליצור זמן פנוי, מה מאפיין את הזמן הפנוי שאנחנו רוצים שיהיה לנו עוד ממנו?
עלינו לחשוב באופן חיובי, להבין שזמן עם הילדים לא פחות חשוב מזמן שמוקדש לעבודה.
העבודה אף פעם לא נגמרת, אם לא נתחום אותה.
חייבים להחליט שבשעה מסוימת עושים סטופ, גם בעבודה מחוץ לבית וגם בעבודה בבית.
ונכון, שיש אנשים שעבורם עבודה מחוץ לבית היא זמן איכות, ולמרות זאת… חייבים להבין שהזמן הוא עניין של החלטה וחשיבה, בעיקר חשיבה חיובית.
את חייבת לדעת שהזמן עם הילדים הוא זמן שיחלוף, גם אם קשה בשעות אחר הצהריים, תביני שהזמן הזה בונה אותם, ובעתיד את תקצרי את הפירות.
אנחנו רוצים בעצם להגדיל את כמות הזמן החיובי שלנו, להגדיל את כמות הזמן שבו אנחנו עושים דברים שיעשו אותנו מאושרים.
