אחד הדברים הבולטים בפרשת שמות הוא דווקא מקומם של האנשים הבוחרים והבודדים ובעיקר נשים.
משה רבינו יוצא לראות בשלום אחיו ומסרב לשתוק לנוכח העוולות שהוא רואה בדרך , אך הוא לא היה הראשון.
משה מוקף מלידתו, בנשים שעמידתן האמיצה אל מול גזירות פרעה מאפשרת את ביאתו לעולם. הרי היה אסור ללדת זכרים בגזרות פרעה.
שפרה ופועה מסרבות באומץ לצו פרעה 'כל הבן היילוד… יוכבד מביאה בן לעולם על אף הכל ואנו רואים שרק תקווה חזקה יכולה לגרום לנערה לעמוד ולראות מה יקרה לתינוק בתיבה !
אל הנשים האמיצות מצטרפת גם בת פרעה. לכאורה, האחרונה שהיינו מצפים למצוא שתביא את הצלת ישראל והצלת משה מהיאור.
מבת פרעה מצופה להיות הראשונה ששומעת לגזירות אביה, ואילו דווקא היא מפרה אותן…
יש 2 נקודות מדהימות על בחירה שלנו ברגעים משמעותיים בחיים:
"ותשלח את אמתה ותקחה" – מה הם הכוחות שצריך אדם על מנת לעמוד כנגד הזרם, ולעתים משפחתו, ולציית לצו מצפונו וליבו?
מסבירה הגמרא שנעשה לה נס וידה נתארכה.
רבי יהודה מדגיש שלבת פרעה הייתה סייעתא דשמיא!! משמים רומזים לה שהיא בדרך הנכונה. אדם שמקבל רמז כזה, כבר אינו יכול לפעול אחרת.
לעומתו מדגיש רבי נחמיה כי שום נס לא ארע.
בת פרעה הייתה צריכה הייתה להפעיל את חופש הבחירה שלה ולהחליט האם היא עושה מעשה או לא, בלי רמז או דחיפה מלמעלה.
רק היא לבד ניצבת מול הדילמה המוסרית וצריכה להכריע. לצידה עומדות נערותיה, המייצגות את העם המצרי וקולן האומר – לא ייתכן שדווקא בת המלך לא תשמע לו.
על פי הסבר זה, דעתו של רבי נחמיה מעצימה את דמותה של בת פרעה, ואת גודל העוצמה שנדרשה ממנה כדי להחליט האם ללכת עם ליבה או עם אביה .
ודווקא התערבות של נס עשויה להקטין את עצמת הבחירה.
כמה פעמים עומד אדם מול משהו שגדול ממנו וחושב – קצרה ידי מלהושיע…
למרות זאת – בת פרעה מושיטה יד לעזרה.
היא לא אומרת – קצרה ידי, גם אם במבט ראשון ידה אכן קצרה מלהגיע עד התיבה.
מכיוון שכך על עצם הבחירה שלה ללכת באומץ למרות הכל – מן השמיים כבר מסייעים לה,
ידה מתארכת.
לחיי בחירות נכונות ומשמעותיות .
שבת שלום
