קולקציית שילב // צילום: ירון וינברג

הורות וילדים, "אווירון בא! תפתח פה גדול חמודי!"

דוגמא והקניית ההרגלים שאנו, ההורים, מקנים לילד להתעסק עם אוכל, הכי חשוב בכל התהליך ללמד את הילד מהו כן יכול לעשות // טור שבועי, מאת הסופרת מנוחה פוקס

בתחילה אנחנו משדלות אותו לפתוח פה גדול. אנחנו מביאות את האווירון עד לפה, עושות הצגות כדי להצחיק את הינוקא, ותוקעות את הכף לתוך הגרון. אחר כך התינוק גדל ונהיה ילד,  ואז אנחנו מוצאות את עצמנו פתאום משדלות אותו לסגור את הפה הגדול: "אבל אתה ילד גדול ואמרתי לך שזה מזיק, אמרתי לך שזה משמין, די, מספיק לאכול!"

והילד גדל ואוכל, כי למד מינקות לאכול. הוא לא סוגר את הפה, כי התרגל לאכול ולטענתו הוא רעב. מאד רעב. כל כך רעב עד שאוכל ללא גבול.

האם באמת לילד הזה שאוהב לאכול נשאר משהו מהלימוד של פעם? מההרגל של הינקות?

כן. ילד גדל בעיקר מתוך החינוך, הדוגמא והקניית ההרגלים שאנו, ההורים, מקנים לו. ילד שלומד להתעסק עם אוכל יותר מדי, שגדל על ברכי ההתלהבות מהאוכל, שמרגיש את חששות ההורה מאי האכילה או  מאוחר יותר מאכילת יתר, יגדל, כך סביר, עם משקעים שונים ועם הרבה השקעה ואנרגיה סביב נושא המזון.

מה עושים? איך עוזרים לילד מגיל קטן לגדול מבוגר האוכל נכון? יותר נכון, איך לא מקלקלים את היצר הטבעי של הילד לאוכל?

  1. חשבתם שלכם מותר? אתם אוכלים מה שאתם רוצים, נוגסים בנתח של בשר ולא פוסקים, מניחים בצלחתכם עוד פרוסה של עוגת קרם, קונים עוד ארטיק שוקו נוגט ועכשיו אתם שואלים למה הם אוכלים? לא תוכלו לומר: לא! לילדכם השמנמן אם אתם לא תעצרו את עצמכם, גם אם אתם רזים ובריאים.
  2. הרגילו גם את עצמכם וגם את בני ביתכם לאכול באופן מסודר. לאכול ארוחות מסודרות, ליד שלחן, ללא אכילת ביניים, עם שימת דגש על אכילת פירות, ירקות, והגבלה בפחמימות, בשוקולד, בעוגות ובפיצוחים.
  3. אל תעשו מהאוכל עניין לא לטוב ולא לרע. ילדים אינם אוהבים שאומרים להם כל הזמן: תאכל! אל תאכל! אל תדברו בלי סוף על כמה שהאוכל מזיק, אל תגזימו בדברכם על אוכל מזין כעל ערך מקודש שאין נושא אחר מלבדו. רוצים שיאכלו בביתכם פחות? חדלו לדבר על אוכל.
  4. אל תפצו את ילדכם בדברי מתיקה כשתרצו לשמח אותם או לנחם אותם. אם תרוצו להלעיט בשוקולד את בן השנתיים שנפל – הוא ילמד ששוקולד זה הדבר הנפלא. אפשר להחליף את השוקולד במשהו בריא יותר. אם הילד ילמד שהדבר הבריא הוא גם הדבר המנחם – אולי ימשיך להתנחם בו כל חייו. כמו כן, אל תרוצו אחרי תינוקכם עם בקבוק הדייסה כשרק פותח את הפה ובוכה. אל תרגילו אותו שאוכל הוא הדבר המרגיע. בדקו מה חסר לו, ורק אם באמת אמור להיות רעב – הגישו לו את הבקבוק.
  5. דאגו שהילדים לא ישתעממו בביתכם יותר מידי, כך לא יזדקקו לאוכל כדי לעשות משהו.
  6. לפני שאתם אומרים לילדכם מה לא, אמרו לו מה כן. קשה לעזוב דבר טוב, כשאין תחליף נאות.
  7. הכינו לארוחות מאכלים שונים ומגוונים. ילד שילמד לטעום ממאכלים שונים, יהיה קל לו יותר לבחור בעתיד מה לאכול, לפי מה שישמע שמזיק או מועיל לגופו.
  8. שתפו את הילדים בקניית מצרכים להכנת הארוחות וגם בהכנת הארוחות עצמן. ילד שיכין בעצמו את הארוחה – יאהב לאכול מה שהכין, וגם יבין לעתיד איך להכין ארוחה דלה בקלוריות ודלה בשומן. הוא לא יסתמך רק על שלחנכם, הוא יוכל להכין לעצמו מאכלים ולא להסתפק במאכלים זולים ובלתי בריאים.
  9. היזהרו שמרוב רצון להשגיח על הילד שלא תגרמו לו להתבייש ולהתבזות ושלא תגרמו לו להיעלב או למחות.
  10. אל תכריחו ילד לעשות כפי שאתם אומרים, ילד שמכריחים אותו לאכול דווקא מאכל מסוים, מתנקם ואוכל מה שרוצה וכמה שרוצה כשלא תראו ולא תדעו.
שתפו את הפוסט:

פוסטים קשורים