ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית: "רוב החולים מגיעים לטיפול רפואי במצב של דיכאון חמור, כשהאפשרויות הבלתי פורמליות כבר לא מספקות מענה הולם. בשל ההימנעות מטיפול מקצועי, משך המחלה עלול להתארך, והתסמינים עלולים להחמיר ולגרום לנזקים נוספים"
למעלה מ-300 מיליון אנשים בעולם, מכל הגילאים, חולים בדיכאון קליני קשה לטיפול, האבחנה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר, הקשורה קשר הדוק לאובדנות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדרג דיכאון קליני קשה לטיפול כאחת המחלות המעיקות והמשפיעות ביותר על החברה עקב המשאבים הרפואיים הנדרשים, איכות החיים הירודה של המטופלים ועלויות עקיפות שמשיתה המחלה.
דיכאון קליני אינו דכדוך קל וחולף, שכל אדם עשוי לחוות על רקע משברי חיים. חולים בדיכאון חווים סבל מתמשך ונאבקים במחלה המשפיעה לרעה על חייהם ועל תפקודם היומיומי: מחשבותיהם, התנהגותם, מצבם הפיזי, בריאותם ואיכות חייהם.
הסיבות להתפרצות של דיכאון קליני אינן מובנות במלואן. משערים שהוא נגרם כתוצאה מירידה בפלסטיות של מערכת העצבים (neuroplasticity). כלומר, מאי יכולתה של מערכת העצבים לפתח קשרים חדשים, ומתפקוד לקוי של רשתות תאי עצבים, הקשורים לוויסות מצב הרוח.
דיכאון במגזר החרדי
"מחקרים כלל עולמיים מצביעים על עלייה משמעותית מאוד בדיכאון בעקבות מגפת הקורונה על רקע בידוד וחוסר וודאות", מסבירה ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית. "האוכלוסייה החרדית התמודדה עם תהליך קיצוני אף יותר מאוכלוסיות אחרות. היעדר מידע נגיש על המחלה בתוך הקהילה ותנאים לא מתאימים לבידוד הקשו מאוד על ההתמודדות עם המגפה. רבים מהחרדים מתגוררים בבתים קטנים מאוד, שאינם מתאימים לבידוד. בשגרה חלק מהילדים לא מתגוררים בבית רוב ימות השבוע אלא בישיבה, ועם הגבלות המגפה רבים התמודדו עם משברים קשים. על אף שאנחנו היום, לכאורה, אחרי תקופת קורונה, החברה החרדית חווה 'אפטר שוק' של הקורונה, ולכן גם כשחוזרים לשגרה ההשפעה ניכרת. בנוסף, גם הפיגועים היוו גורם משמעותי לעלייה בשיעורי חרדה ודיכאון, כאשר האוכלוסייה החרדית חוותה פגיעה ישירה".
מאפיינים ייחודיים לאוכלוסייה החרדית
ד"ר וישנה: "לציבור החרדי מערכת תמיכה קהילתית ומשפחתית חזקה. הקהילה מספקת מענים כמו שיעורי חיזוק, קבוצות תמיכה מובנות, וייעוץ אצל רבנים ותומכים נוספים בקהילה. לדוגמא, בנות רבות עוברות לתקופה לבית ההורים לאחר לידה, ובמקרים של דיכאון אחרי לידה, האם ובנות המשפחה יעזרו בגידול התינוק, לצד שמירה על הבת. למעשה, על פי מחקרים, שני שליש מהנשים עם דיכאון אחרי לידה פונות לעזרה בלתי פורמלית".
"רוב החולים מגיעים לטיפול רפואי במצב של דיכאון חמור, כשהאפשרויות הבלתי פורמליות כבר לא מספקות מענה הולם. אולם בשל ההימנעות מטיפול מקצועי, משך המחלה עלול להתארך, והתסמינים עלולים להחמיר ולגרום לנזקים נוספים לחולה".
"הסיבות האפשריות לדיכאון בקהילה החרדית בנשים כוללות תנאי חיים קשים, כמו עומס הנוגע לטיפול בילדים, או צפיפות ועוני קשים מאוד. גם לידות מרובות הן גורם סיכון לדיכאון. אצל בחורי ישיבות, הלחץ סביב הצורך הלימודי והציפיות הגבוהות מהם, עלולים להוות סיבה לדיכאון. בנוסף, יש להם מעט מאוד זמן פנאי או לגיטימציה לפנאי, כך שנמנעת מהם היכולת להתאושש ממצבים קשים. גורם סיכון נוסף נוגע לציפיות מנשים והן מגברים. יש בקהילה ציפיות מאוד ברורות למה שבחור או בחורה צריכים לעשות מבחינה דתית, ואם האפשרות למימוש עצמי אינה גבוהה, הדבר עלול לגרום לתסכול רב מדי. אחד ממטופליי הוא בחור ישיבה, בן של אדמו"ר, שמאוד רצה ללמוד מדעים ולא האמין שיתנו לו. הוא נכנס בגלל זה לדיכאון ולאחר בירור הצורך שלו, המשפחה התגמשה, כמובן בכפוף להלכה, והדיכאון חלף".
"יש קשיים גם במצבים בהם יש צורך בטיפול תרופתי. למשל מועמדים לשידוך יעדיפו להימנע מנטילת תרופות יומיומיות כדי שלא יצטרכו להודות שהם נוטלים תרופות. בנוסף, אין מעבר מידע רפואי בין בני משפחה. גם אם יידעו שאחד מבני המשפחה חולה, הם לא ידעו במה הוא מטופל. טיפלתי בשתי אחיות שהיו אלרגיות לאותה תרופה, אבל לדאבוני לא ידעתי שהן אחיות כלל".
תסמיני דיכאון קליני
לדיכאון תסמינים רבים, בהם: מצב רוח ירוד או עצבות, אנרגיה נמוכה ותשישות, חוסר יכולת להתרכז, דפוסי שינה ואכילה לא תקינים, רגשות אשם, מחשבות אובדניות וחוסר יכולת לחוות הנאה. דיכאון משפיע גם על התעסוקה, החינוך ומערכות היחסים. חלק מהחולים בדיכאון לא מסוגלים לעבוד או ללמוד (דיכאון הוא בין הסיבות הנפוצות להיעדרות ארוכת טווח מהעבודה). הם מתקשים לנהל מערכות יחסים בריאות ותקשורת אפקטיבית.
דיכאון עלול לפגוע גם בבריאות הכללית, ולהתבטא בתשישות, חרדה, בעיות עיכול, כאב כרוני, או שינויים במשקל. בטווח הארוך דיכאון שאינו מטופל כראוי מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ליתר לחץ דם ולרמות לא תקינות של שומנים בדם.
הגיל הממוצע להתפרצות המחלה הוא אמצע שנות ה–20. לטיפול בדיכאון מיד עם התפרצות המחלה, השלכות על המשך החיים: חזרה מהירה לשגרת חיים נורמטיבית, הפחתה בטיפולים נלווים, הפחתה בתחלואה נלווית (מחלות לב וכלי דם השמנה ועוד). במקרים של אשפוז, ירידה במספר ובמשך האשפוזים.
טיפולים לדיכאון עמיד
ד"ר וישנה: "ככלל בני החברה החרדית, יעדיפו לא פעם לטפל בדיכאון באמצעות תרופות שלא צריך ליטול מדי יום. הם לא רוצים להרגיש חולים או להיתפס כחולים. באופן זה, אם בחור נמצא בישיבה כל היום הוא אינו צריך להסתיר את זה שהוא נוטל תרופות והוא גם לא צריך לעסוק בחולי במשך תקופה".
התרופות הנפוצות בשימוש כיום עובדות על מנגנון שמטרתו העלאת הסרוטונין או הדופמין במוח. הסרוטונין אחראי, בין השאר, על מצב הרוח וחלק מהחולים בדיכאון מתמודדים עם רמה נמוכה שלו. תרופות אלו מסייעות לחלק ניכר מהחולים בדיכאון. החדשה האחרונה ביותר בתחום היא תרופה חדשה, הפועלת במנגנון חדש על המוליך העצבי גלוטמט, שאינו מיוצר באופן מספק בקרב חולי דיכאון וניתנת בדרך מתן חדשה.
לצד טיפולים אלה ישנם אמצעים לא תרופתיים כמו שיחות, פסיכותרפיה, טיפול בנזעי חשמל (ECT) וטיפול בגרייה מגנטית ממוקדת (TMS) הדורש התמדה יום-יומית. טיפול נוסף, שנכנס לאחרונה לשימוש, הוא קוצב וגאלי (VNS), הכרוך בהשתלת קוצב בבית החזה בניתוח. טיפול זה, המקובל כטיפול לאפילפסיה, התגלה כבעל השפעה חיובית על הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול, בדרך כלל לאחר טיפול בנזעי חשמל.
