עכשיו מתברר, שיש סיפור העומד מאחורי ברכות השחר של הרב והרבנית כפי שסיפרה הרבנית – כחודש וחצי לפני פטירתה, למען כינוס של ארגון בני אמונים – ארגון המעודד עניית אמן.
וכך סיפרה הרבנית: "יום אחד בא אליי אברך יקר וסיפר לי שהוא חלם על אברך יקר מאוד מכולל חזון איש בשם הרב הורוביץ, שנפטר בגיל צעיר והוא למד בכולל יחד עם מרן הגר"ח זצוק"ל.
"האברך סיפר לי", מתארת הרבנית ע"ה, "שהאברך, הרב הורוביץ נגלה אליו בחלום, לאחר פטירתו ואמר לו, שבשמיים מאוד מאוד מקפידים בכך שאנשים מזלזלים מאוד באמירת אמן".
הרבנית מספרת: "שמעתי את הסיפור והתרגשתי נורא, והחלטתי שצריך לעשות משהו. ואז החלטתי לקבל יחד עם נשות המתפללים בלדרמן, שכל אחת תגיע לבית הכנסת לפני התפילה, ותגיד את הרכות השחר בקול, וכולן תעננה אמן, וכך נזכה ל-15 אמן בפתח היום".
"וברוך השם מפעם לפעם הנשים שהגיעו לבית הכנסת החלו להתרבות והרבה נשים זכו באמירת אמן".
"יום אחד", ממשיכה הרבנית קנייבסקי לספר: "הגיע אלי הנכד שלי, שהוא גם הנכד של הרב שטיינמן וסיפרתי לו את זה בהתרגשות. הנכד שלי התרגש וסיפר את זה לרב שטיינמן".
"הרב שטיינמן גם התרגש מהסיפור, והוא ביקש מהאברכים שמתפללים במניין שיש לו בבית, שיקדימו להגיע לתפילה כדי להגיד את ברכות השחר וכך יזכו עוד הרבה יהודים להגיע אמן".
בשלב זה מספרת הרבנית, איך התחיל מרן להגיד ברכות השחר בבית: "גם בעלי שליט"א מאז ששמע את הסיפור על הרב הורוביץ, כל בוקר – לפני שאני הולכת לתפילה, הוא קורא לי ואומר את ברכות השחר, כדי שנזכה להגיד עוד 15 פעמים אמן".
הרבנית סיפרה לסיום: "ועכשיו היו נשים מלורנס שבארה"ב, ותמיד אני שומעת שיש להם בית כנסת גדול וכל יום מגיעות לשם מאות נשים והן החליטו לעשות את אמירת האמן גם שם בארה"ב".
