אמא לילדים תמיד עושה 12 דברים במקביל, היו מצבים שישבתי בלימודים, הקשבתי למרצה והרגשתי שאני נחה. אבל בגלל העומס שיש לי בחיים, הרגשתי שהזיכרון שלי פחות טוב משל הצעירים. נעזרתי באפליקציות כדי לחזור על החומר. היו מרצים שחשבו שבגלל שאני לא צעירה, אני לא מבינה כלום בטכנולוגיה. מרצה אחת אמרה לי, 'אם קשה לך בגלל השפה, את יכולה להשאיר לי הודעה קולית. את יודעת מה זה הודעה קולית?'. רציתי להגיד לה שכתבתי את המדריך של האינסטנט מסג'ינג הראשון בעולם כשעבדתי ב־ICQ, אז אני די בטוחה שאני יודעת איך לשלוח הודעה קולית".
איך הצעירים התייחסו אלייך?
"לפני הלימודים חשבתי שאהיה הבוגרת ואספק השראה לצעירים, בסוף ההפך קרה: התחלתי להתנהג כמוהם. בילינו יחד כל כך הרבה שעות, שהפכנו לחברים טובים. הם התפעלו ממני ודאגו לי".
איזה יחס קיבלת במהלך ההכשרה?
"לפעמים נתנו לי יותר מדי קרדיט, קרה שמטופל שאל שאלה והסתכל באופן אוטומטי עליי. הייתי צריכה להסביר שאני רק סטודנטית. כשעמדתי לצד רופא, חשבו שאני רופאה. מתברר שהגיל שלי נותן תחושת ביטחון למטופלים".
באמצע שנה ב' ללימודיה פרצה הקורונה. "הגב הכלכלי שלנו התמוטט, חתכנו בהוצאות ושרדנו. ידעתי שאמצא עבודה כשאסיים ללמוד".
היית ממליצה לנשים אחרות לעשות שינוי דרמטי כזה?
"כן. חיים רק פעם אחת, ואנחנו מבלים המון שעות בעבודה, אז כדאי שנעבוד במשהו שמספק אותנו. גם אם תלמדו מקצוע חדש בגיל 45 ותתחילו לעבוד בו בגיל 48, עדיין יהיו לכן לפחות 15 שנים של עבודה במקצוע שיוסיף משמעות עמוקה לחיים שלכן".
