פרשת השבוע ממבט נשים // פרשת שמות

בפרשת השבוע שלנו, אנו פוגשים לראשונה באדם שעתיד להנהיג את עמ"י 40 שנה במדבר, הלוא הוא משה, שבפרשות הבאות יקבל את התואר- "משה רבינו".

מעניין לראות מהו המעשה הראשון שבו אנו פוגשים את משה רבינו-

פרק ב': יא "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו. יבוַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל. "

משה רבינו יוצא לראות מה שלומם של אחיו העובדים בפרך, ונתקל בסיטואציה לא נעימה שבה מכה איש מצרי איש עברי. לכאורה עברה על רקע לאומני. התורה מעידה על משה שהוא פונה לכאן ולכאן רואה שאין איש ומכה את המצרי למוות וקובר אותו.

האם משה פחד? מדוע הסתכל ימינה ושמאלה כמו ילד קטן? מסבירים הפרשנים שדווקא היו הרבה אנשים שראו את המעשה הנבזה שבו מכה המצרי את העברי. משה מסתכל ומחפש האם יש בין כל אותם אנשים אדם שיש בו גבורה למחות על מעשה כזה- "וירא כי אין איש", "בעל הכתב והקבלה" מסביר: "ראה שאין ביניהם גבר בגוברין, ואין מהם שם על לב צרת אחיו להשתדל על הצלתו." ראה משה שאומנם יש שם אנשים שבני אנוש אך התכונה של האנושיות, לא הייתה בהם, לא היה אדם אחד שהעז להיות "גבר" ולעצור את האלימות של המצרי.

כך בוחרת התורה לעשות לנו הכרות עם משה, מנהיג, בראש ובראשונה צריך להיות גיבור: גיבור מול עוולות, מול חוסר צדק, כמו שאח"כ גם מתבאר לנו בסיפור הצלת בנות יתרו שני פסוקים אח"כ.

שנזכה להנהיג את עצמינו בגבורה אמיתית.

שבת שלום!