ערב החופש הגדול, ההורים נערכים לקראת חופשת בין הזמנים, יש שחוששים, יש שמתבלטים, איך מתמודדים עם הילדים בחופש הגדול?
יצאנו לשיחה מרתקת עם המחנך הרב אליהו ויזמן שליט"א, יועץ ומרצה פדגוגי ודידקטי. את הטכניקות שהוא מביא כדאי לכן לשנן היטב, כי חופש ארוך לפנינו.
החופש הגדול תמיד מלחיץ אותי, מצד אחד אני רוצה לחזק את הילדים, להפוך את החופש הגדול לזמן של קשר בין ההורים והילדים, לזמן של חיזוק וצמיחה, מילים יפות וגבוהות שלעיתים מול המציאות מתגלות כמילים ריקות, כמה פעמים מצאתם את עצמכם כהורים מתוסכלים, מתעצבנים, חם בחוץ, חם בבית, ומכל הרעיונות הנפלאים של גיבוש משפחתי אתם רק מחכים לרגע שהם ילכו לישון.
איך אפשר להפוך את תקופת החופש למרות המציאות, למרות שאת עובדת והם בחופש, איך מצליחים להפוך את תחושת השליליות לחיוביות.
וככה מצאתי את עצמי משוחחת עם איש חינוך שמבין ויודע, וגם אבא למשפחה ברוכת ילדים ככה שהוא מכיר את כל הקשיים מכל הזוויות, החינוכיות והמשפחתיות.
השיחה האחרונה עם הרב ויזמן, הייתה משנת תודעה ממש. זאת הפעם הראשונה בה פיצחתי את התעלומה שקוראים לה 'החופש הגדול'. פתאום, הבנתי לראשונה שהחופש הגדול מהווה הזדמנות עבורי להצליח עם דברים שלא הצלחתי להשיג במהלך שנת הלימודים החולפת. כל מיני הרגלים ורצף פעולות שהייתי רוצה להחדיר לילדים אבל לא הייתה לי ההזדמנות לכך.
החופש הוא באמת הזדמנות, בתנאי שיודעים להתנהל אתו נכון ולהתכונן לקראתו.
אז איך באמת נוכל לנצל את הימים של הקיץ כדי לקדם את הילדים בכל המישורים,
לאפשר להם הרחבת אופקים לצד שחרור, הרפיה וכייף?
הרב אליהו ויזמן שליט"א, יועץ ומרצה פדגוגי ודידקטי, מארגן לנו מחדש את מערכת היחסים מול החופש הגדול. "החופש הינו שטח חיים משמעותי. מדובר בחודשיים שלמים בהם הילדים נמצאים במסגרת חינוכית קלילה יותר של קייטנה, ולעיתים ללא מסגרת כלל. כיון שמדובר בפלך חיים משמעותי ביותר, שמהווה אחוז גבוה כל כך מתוך השנה, חשוב להבין שעלינו להתייחס לחופש לא כמו לתקופת מעבר זמנית, שאנחנו רוצים שתסתיים כבר, אלא כמו לתקופת זמן שעומדת בפני עצמה, עם כל החסרונות שלה, אבל גם עם כל ההישגים שאפשר להשיג דווקא בה. בדיוק כמו שבמהלך השבוע יש לנו יומיים של יציאה מהשגרה הקלאסית, שזה אומר יום שישי קצר בו מסיימים לימודים מוקדם, ושבת קודש שהיא יום מנוחה, בדיוק כמו שבמהלך השנה יש לנו חגים, תקופה של שמחה כמו חתונה, בר מצווה, שבת חתן וכדומה – כך בדיוק גם יש לנו את תקופת החופש הגדול. זה לא זמן מעבר, שאמורים לחרוק שיניים, לנשום עמוק ולחכות כבר שהזמן הזה יהיה מאחורינו. זאת תקופת זמן ארוכה ומשמעותית, וכיון שכך, עלינו להשכיל להתארגן לה נכון, ולמלא אותה בדברים טובים".
@ תתארגנו מראש,
אחרי שקיבלנו את העובדה שהחופש הגדול כאן, לא כדי שנמרח את הזמן ונקטר כמה הוא גדול ונורא וארוך, אלא כדי להפיק ממנו מקסימום מבחינה חינוכית, רגשית ואפילו לימודית, כדאי שנתארגן נכון לחופש.
"חופשים צריכים הכנה", מחדד הרב ויזמן. "הם לא באים בפתאומיות. אנחנו יודעים שהם אמורים להגיע, וכיון שכך, כדאי לנו להתארגן לקראתם. רק כך נצליח לצאת שבעים מהחופש. כדי להתכונן כראוי, חשוב לזהות מהם ההיבטים של החופש".
הרב ויזמן מרחיב: "אם אנחנו רוצים לנצל את החופש בצורה מיטבית, שתתרום לילדים ותקדם אותם, עלינו לעשות זאת נכון. כפי שאמרנו, חופש מצריך הכנה מוקדמת. אם חשבנו במהלך החופש להתמקד בתחום הלמידה ולשלוח את הילד/הילדה לשיעורים פרטיים ולחוגי העשרה בתחום הלימודי שקשה לו במהלך הלימודים, כדאי לחשוב שוב על הדברים, ולהבין שזה לא הזמן להשקיע בלימודים. לכל זמן ועת. לכל דבר יש את הזמן המתאים לו. בלימודים – הולכים למורה פרטית ומשקיעים משעות אחר הצהריים כדי להשלים פערים כיתתיים, ובחופש – הולכים לטיולים, משחררים את הלחץ ומרפים. החופש הוא לא זמן ללמידה. המצב רוח הנפשי של החופש הוא השחרור וההקלה משגרת הלימודים המתישה, בבחינת 'ביטולו זהו קיומו'. בחופש אנחנו רוצים לחדש כוחות, ולהספיק דברים שלא הצלחנו להשיג לכל אורך השנה, כמו טיולים והנאות, כדי להגיע לתחילת שנה עם רמה גבוהה של מוטיבציה וחשק להתחיל מאפס. אם נשקיע בלימודים במהלך החופשה – אנחנו עשויים להישחק, ולהגיע לשנת הלימודים החדשה בלי כוח ובלי אנרגיות להשקיע בלימודים. הלמידה בחופש תתיש את הילד, ותגרום לו להתחיל שנה ברגל שמאל. נכון שיש רגעים שאפשר להקדיש ללמידה, אבל הסך הכללי של החופש הוא הפוגה מהלימודים ולא הזדמנות להשלים את כל הפערים הלימודיים".
כדי שנשיג מהחופש את ההנאה והכייף המיוחלים, כדאי לנו לשבת ולהתאים ציפיות.
"אחד המכשולים המהותיים בחופשות זה הציפיות", מדגיש הרב ויזמן. "ניתן לקבוע ציפיות, רק במידה וקיימים גורמים ריאליים שיאפשרו לציפיות להתממש. אחרת, נתמלא בתסכול ונמצא את עצמנו מאוכזבים. בחופשים עלינו להניח בצד את היתרונות של הזמנים הקבועים של השגרה ולדעת שכעת זה זמן של יציאה מהשגרה. בחופש אין זמנים קבועים של יקיצה בבוקר או שינה בערב, וצריך להפנים את זה ולזרום עם זה. זה לא אומר שחופש זה הפקר. ממש לא. יש אנשים שמתבלבלים לחשוב שחופש פירושו של דבר בלבול וחוסר גבולות. לא זה החופש עליו אני מבקש לדבר. אני מדבר על חופש אמיתי. על הבנה שכעת הכללים הנוקשים של השגרה בעניין שעות קימה ויקיצה, פחות רלוונטיים, ולכן אפשר להרפות אותם. בזמן השגרה, בתור הורה, יש לי יעדים לציפיות. אני רוצה שהילדים יקומו בשעה שבע בבוקר לדוגמא, כדי שהם יספיקו את ההסעה או ייצאו ללימודים בזמן. בחופש הציפייה הזאת, שהילדים יצאו בזמן ללימודים, אינה קיימת. ולכן, גם לא קיימת מוטיבציה לקום בשבע בבוקר. צריך להבין את זה ולדעת שאם הילדים התרגלו לישון מאוחר ולקום מאוחר, זה לגמרי בסדר. לא אמרתי להפוך את סדר היום, אבל אם הבת התעוררה בשעה תשע בבוקר, זה נהדר. אין שום סיבה שהיא תקום כמו בזמן הלימודים, כי אין את המנוע הזה שממריץ אותה לצאת ללימודים בזמן".
@נצלו את הזמן
הרב ויזמן ממשיך ומגלה בכנות: "הדברים שאמרתי עד כה בא לידי ביטוי בארץ. בחו"ל קשה יותר ליישם את הדברים. גדלתי בחוץ לארץ, והיו לנו חופשים גדולים בקיץ. אני זוכר יותר חופש במשך השנה, מאשר את שגרת הלימודים. היינו נוסעים להרי האלפים למשך שבועיים, ובחופשים של החופש היינו גם כן נוסעים לשבועיים למקום אחר. היה חופשים של ימי ראשון, דבר שלא קיים בארץ. הייתה אווירה משפחתית מגובשת בגלל ימי ראשון שהיה בהם חופש. חופש זאת הזדמנות ללכת לבקר את המשפחה שמתגוררת פחות בקרבת מקום. כאן בארץ אנחנו מנהלים חיי שגרה אינטנסיביים יותר מאשר בחוץ לארץ, לכן שווה לנו לנצל את ימי החופש בשביל לנצל כל יום ויום בצורה מיטבית, לבקר קרובי משפחה ולהעמיק קשרים משפחתיים, שאין לנו פנאי במהלך השגרה העמוסה".
הדבר מחייב את ההורים להיות בפעילות ובמצב רוח טוב, וזה לא תמיד קל.
"לכן צריך לתכנן את הדברים מראש", מסביר הרב ויזמן. "כשאני מארגן את התכנית מראש, אני יותר ריאלי ונצמד יותר ליכולות שלי. אני אישית למשל, לא אוהב מסלולי הליכה מפרכים, אבל אם יש לי בחורים, והם רוצים רק את זה, אצטרך לעשות את זה גם אם אני פחות אוהב. זה ייקח לי המון כוחות. אם כך, איך אתמודד עם זה? אכניס לי לראש, מה יוצא לי מזה בסופו של דבר. איזה קשר חזק וחם יש לי עם הילדים. אם אתן להם הרגשה שהתאמצתי מידי ואני עכשיו עייף – לא תהיה לילדים הרגשה טובה מזה… עלי לשכנע את עצמי שאומנם התאמצתי והשקעתי הרבה כוחות, אבל בסופו של דבר קיבלתי את מבוקשי, ויש לי סיפוק עצום. נכון שזה דורש מאמצים, אבל התוצאה משתלמת ושווה. כדאי להתאמץ. לא שווה להתמרח סתם ולהיות במצב רוח דביק. הרבה יותר שווה להשקיע בילדים. אחר כך נקצור בסייעתא דשמיא את הפירות" .
הרב ויזמן מבקש להיצמד לאפשרויות. "אבל יש דברים קטנים שאפשר לעשות, בלי להוציא כסף גדול. שמעתי רעיון נהדר להכנה לחופש. יש אופניים, קורקינט וכדומה, לבדוק שכל הדברים תקינים, ולא שברגע האחרון בחופש, נבזבז זמן יקר כדי לתקן את האופניים, שניתן היה לתקן כבר מזמן. לבדוק שהבריכה תקינה, שניתן לנפח אותה, ואז כשמגיע החופש – אפשר לצאת לדרך, בלי לכלות זמן יקר. זה בעצם ההתארגנות המדוברת".
@ ומה איתנו ההורים?
דיברנו על הילדים, אבל איפה אני בתמונה הזאת, גם אנו צריכים לחזור לשגרת לימודים ברוכה של עשייה ועבודה. גם אני צריך כוח מהחופש. "לכן מוכרחים למצוא את הזמן שלנו עבורנו", יודע הרב ויזמן. "שהחופש ישרת גם אותנו. שייתן גם לנו מענה. שנזכור את עצמנו ונכניס לתוך הלוז גם את הדברים שאנחנו אוהבים לעשות וגם את הדברים שאנחנו נהנים מהם. מחופש כזה נצא מועשרים בידע, בהבנה".
אם נצא לסקר קצר, נגלה שרוב ההורים מתכווצים מול המונח 'חופש'. הרב ויזמן מסביר מדוע.
"הורים רבים שומעים את המילה חופש ונבעתים. החופש מתקשר לנו בקונוטציה כבלגן, כעומס, כמתח. הסיבה לכך היא שבכל החופשות לאורך השנה – יש יעד מוגדר. פסח למשל לא מבעית אותנו כמו החופש הגדול, כי יש סדר יום: צריך לנקות ולארגן את הבית, יש בדיקת חמץ, יש ליל הסדר, יש חול המועד בו מבקרים קרובי משפחה או יוצאים לטיולים, ואז שביעי של פסח, ומיד אחר כך איסרו חג, מעלים את הכלים וחוזרים ללימודים. החופש מוגדר מאוד. כך גם בחופשת החגים. היעד של החופשה זה החג. אבל בחופש הגדול – אין שום יעד. מדובר בחלל זמן ריק, ולכן חשוב כל כך להתארגן אליו ולמלא אותו בעשייה חיובית ומבורכת. את חופשת חנוכה אין צורך להכין. יש סדר יום מוגדר, של הדלקת נרות, קניית סופגניות וכדומה. בחופש הגדול, אם לא נתכנן אותו נכון ולא נתארגן אליו, נמצא שהוא מאיים עלינו. לכן, בהתארגנות נכונה, נעבור את החופש בצורה האופטימלית והטובה ביותר".
לסיכום אל תפחדו מהחופש הגדול, סוף חופשה במחשבה תחילה.
