אבל ותדהמה בעולם האופנה: מעצב האופנה האגדי אלבר אלבז נפטר בשבת מקורונה בגיל 59 בפריז. הוא צפוי להיקבר בישראל. אלבז, יליד קזבלנקה, גדל בחולון וחי בשני העשורים האחרונים בפריז. הוא שימש כמעצב ראשי בבתי האופנה קריציה, איב סן לורן ולנוון, ובינואר השנה השיק את המותג העצמאי AZ Factory עם סרטון אופנה שנוצר ברוח הקורונה, ללא דוגמניות הצועדות על מסלול מול קהל מוזמנים. בעמוד המותג באינסטגרם ספדו למעצב: "גרמת לנו לחלום, גרמת לנו לחשוב, וגרמת לנו לעוף. אהבה וכבוד, לנצח".
"זה נורא ואיום. אין לי הגדרה יותר קשה מזה. מספיק שיש איזשהו חולה מאומת שעבר, אנחנו – טאק, סוגרים הכל, הולכים לעשות בדיקה, אני לא יכול לחכות אפילו לקבל את התשובה למחרת", אמר לפני כחודשיים בריאיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" על הפחד שלו מנגיף הקורונה, מהאחרונים שהעניק לפני מותו השבוע. אלבז היה מחוסן פעמיים.
"כל פעם שאתה מקבל שלילי, מבחינתי זה לקבל את האוסקר. אני עובד עם מסכה מתשע בבוקר עד עשר, 11 בלילה. עם שתי מסכות. שתי מסכות, כפפות, אלכוג'ל, מאחורי קירות זכוכית, אקווריום, ככה אני עובד", הוסיף. "אף אחד לא מתקרב אליי עכשיו. אז זה, זה קשה לי. בשלב זה, זה עבודה-בית, בית-עבודה, עבודה-בית. זהו, שום דבר אחר. אני לא מזמין אנשים, לא הולך לאנשים, שום דבר. כלום, נאדה, זירו, אפס. אם הייתי יכול, הייתי קונה פנטהאוז על בית החולים. הייתי גר ועושה בדיקות כל בוקר. אני חושב שאם הייתי מתחיל את הקריירה שלי היום מחדש, לא הייתי הולך להיות מעצב אופנה, הייתי הולך לעולם הרפואה".
אלבר אלבז היה מעצב האופנה הישראלי המצליח ביותר בעולם. מעצב של מעצבים שמצאו בעשייתו השראה, פילוסוף של בגדים, מסוג המעצבים שגורמים לנו לשכוח כמה קלת דעת אופנה יכולה להיות. בניגוד למעצבים רבים, הוא שכלל את כתב ידו וסגנונו האישי מקולקציה לקולקציה, תוך שהוא מנסח מחדש את המלתחה של האישה המודרנית. זה עלול להישמע מעט מיושן בשנת 2021 – אך נשים עדיין מתמודדות עם בגדים שלא הותאמו לצורכיהן. אלבז, עם הבדים האלסטיים, נעלי הסניקרס הנמוכות והשפה העל-זמנית, אִפשר להן לשלב בין נוחות, אופנתיות ותשוקה.
הוא נולד בקזבלנקה, מרוקו, ועלה עם משפחתו כתינוק בן שמונה חודשים לישראל עם שלושת אחיו ואחיותיו הגדולים. המשפחה השתקעה בחולון והתגוררה בדירת שיכון בעיר. את השירות הצבאי העביר כמש"ק חינוך וידיעת הארץ. "כבר אז הוא החליט שאחד הדברים שצריך ללמד בצבא זה אופנה", סיפרה עליו בעבר כתבת האופנה המנוחה נורית בת-יער. "הוא רצה לארגן תצוגת אופנה לחיילות וביקש ממני לדבר על זה. בדרך כלל אני לא נענית להזמנות, אבל איכשהו הוא שכנע אותי. כעבור שבועיים הוא התקשר אליי ושאל אם אני מוכנה לראות ציורים שלו. הם היו צבעוניים ועתירי דמיון, אגדתיים ממש. המלצתי לו שכשיש לו מוקד עניין, שיתרכז באחד ולא בכמה. ואז הוא נהיה סטודנט בשנקר והאייטם הראשון שעשיתי עליו היה ב-84', כשהוא צילם את תמי בן-עמי יחד עם הבן של אולסי פרי. כבר אז הוא ידע להפיק צילומים שימשכו את עמודי החדשות".
