שמש קופחת, לחות מתישה, הפרעות שינה, הזעת יתר, מתקפת חרקים ומדוזות, חופשות רועשות, ילדים מסביב כל הזמן, הצורך לחשוף את הגוף ברחוב, על שפת הים ובבריכה – יש מי שעבורם הקיץ הישראלי הוא סיוט לא קטן.
כן, בדרך כלל מדברים במחקרים על דיכאון עונתי (Seasonal Affective Disorder) על הירידה במצב הרוח בחורף, אך ב־20 השנים האחרונות יש התייחסות גם לדיכאון קיץ. והשבוע הנוכחי נותן דוגמה טובה מדוע זה קורה.
"בעשורים האחרונים יש יותר ויותר אינדיקציות, דיווחים ומחקרים על דיכאון קיץ, ועדיין יש ויכוח האם מדובר בדיכאון קליני או לא", אומר ד"ר אבינועם דאר, מנהל השירות הפסיכולוגי לסטודנט באוניברסיטת בר־אילן ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה במגמה הקלינית.
לדבריו, השפעת שעות האור על מצב הרוח – בקיץ ובחורף כנראה – נובעת משינויים מטבוליים ומשינויים ברמות הנוירוטרנסמיטורים במוח. מדובר בחומרים שמעבירים מידע בתוך מערכת העצבים ושינויים ברמות שלהם יכולים לגרום לשלל תופעות נפשיות, לרבות דיכאון.
כאמור, עדיין לא ברור אם דיכאון הקיץ יכול להיחשב לדיכאון קליני או לא, אך החומרה שלו יכולה להיות גבוהה מאוד. במדינות מסוימות מדווחים על עלייה בשיעורי ההתאבדות כאשר הטמפרטורות גבוהות מדי.
ישנם הבדלים בולטים בין הדיכאון של החורף לקיץ?
"הדיכאון של החורף מאופיין בעיקר בחוסר כוחות, ברצון יתר לישון ובתיאבון מוגבר (בעיקר לפחמימות). לעומתו, הדיכאון של הקיץ מאופיין בעצבנות, באי־שקט, בחוסר תיאבון ובהפרעות שינה. הגורמים לו יכולים להיות מגוונים, למשל יותר מדי אור וחום מעיקים; ילדים בחופשה שגודשים את הבית ולא מאפשרים מנוחה; לו"ז של שגרה שמשתבש; הוצאות שלא מנוהלות בקפידה – והקיץ הרי דורש המון משאבים; פער בין החופשה שציפינו לה לבין מה שאירע בפועל; ועוד עניינים שקשורים בדימוי גוף ומקבלים משנה תוקף כשאנחנו חשופים יותר".
וכל זה גורם לדיכאון של ממש?
"יש מחלוקת אם הדיכאון קליני, כזה שמתבטא בשינויים במערכות העצביות. יש מחקרים שבהם נטען שהתמשכות שעות האור ובעיות השינה מובילות לשינויים פיזיולוגיים", אומר ד"ר דאר. לדבריו, "אם בדיכאון חורף הטיפול התרופתי מוצע בשלב מוקדם יחסית, הרי שבדיכאון הקיץ מנסים קודם למצוא מענה שהוא לא דווקא תרופתי, אלא אם המצב חריף ומזכיר דיכאון מז'ורי רגיל". בקיצור, לפני שהולכים על פתרון דרסטי, שווה להיכנס למקלחת קרה, או לשבת במזגן ולהימנע מלצאת החוצה.
