נפשי בשאלתי 4
אימי חולה ואבי מתייסר
מיכל שלום, תודה על העצות המחכימות את כולנו.
אני בת בגילאי העשרה, גילו לאימי את המחלה הארורה לפני כחודש.
מאז חיינו אינם חיים, אנחנו משפחה ברוכה הרוב נשואים.
אבי שיחיה אדם מבוגר, סועד אותה כל יום כל היום בביה"ח, אין שבתות משפחתיות עצבות בבית.
אני ואחי נשארנו רווקים.
והקושי שלי הוא בלראות את אימא שלי הצדיקה מאד מאד מאד.
מדברת אליו לא יפה ומקניטה אותו.
אבא שלי שותק ולא עונה, הוא מבין שהיא אישה חולה ולכן שותק.
אני רואה איך הוא לא ישן, וכמה קשה לו המצב החדש, במקום שהיא תעריך הוא סופג וסופג מה שמעולם היא לא עשתה.
אני מרגישה רחמים וכעס כלפיה מעורבים ורחמים גדולים על אבא.
אני ממש אשמח לעצה שתחזק אותי.
שושי, ביתר.
תשובה:
שושי יקרה, ראשית רפואה שלימה לאימא היקרה, קשה מאד לראות את הדמויות החזקות בחיינו זקוקות לעזרה.
אני מבינה את הקושי בלראות את אבא המבוגר מתמסר לאימא ומקבל קיתונות
של כעס.
אך אני מזמינה אותך לראות עוד זווית ראיה, את מתארת אימא צדיקה שמעולם לא העירה.
מחלה תפקידה לעצור לנו את השגרה.
כשהנפש לא יכולה להכיל עוד כאב הגוף זועק.
וכאן הגוף של אימא הטובה והשותקת זועק והיא זועקת אתו את כאביה, כל זעקה שלה זועקת את אותם שנים בהם היא בחרה לא להביע את קשייה בפניו או בפניכן.
כשהיא כועסת או רוטנת היא משנה את הרגל השתיקה וההתכנסות שלה ומדברת.
וכל דיבור כזה הוא דרך בריאה לריפוי, תני לאבא כח, העלי את הזווית הזאת בפניו תנו לה כח, הסכימו לקבל את התבטאויות ההתפרצות הזאת כחלק מהריפוי ובעז"ה יוקל לה ולכם.
הרבה בריאות.
דחייייייינות!
שלום וברכה מיכל היקרה, ותודה על המדור המרענן.
אני דחיינית!
אל תציעי לי לקנות יומן,זה לא עובד אצלי.
גם לא לעשות רשימות, היית בקורס ניהול זמן,ולא עזר לי.
אני כותבת לך כי גם בכניסת שבת של שעון קיץ המצב בבית קטסטרופה והדחיינות שלי משפיעה על שלום הבית שלי.
כל מה שאפשר לדחות אני דוחה תשלומים,קניות כביסות, הילדים ערים עד מאוחר.
אני חושבת שהבנת כמה אני איומה,אשמח לעזרה.
מעדיפה להישאר בעילום שם,אלעד.
תשובה:
יקירה,איומה את בטוח לו.
כן,קשה לך להתמודד!
הייתי רוצה לשאול אותך:
האם אובחנת פעם ?
האם מאז ומתמיד היית כזאת ?
האם יש לך מצב רוח בחיי היום יום ?
האם יש דברים שאת כן מספיקה, כמו לצאת לעבודה בזמן ? או משהו אחר ?
לצערי, התשובה כאן לא תהיה מדויקת מאחר ואין לי את הנקודות שציינתי.
עם זאת אם זה קרה באמצע החיים, יש לשלול דיכאון או דיכאון לאחר לידה.
יש לשלול עוד גורמים סביבתיים אשמח לעזור לך בפרטי.
והכי חשוב ,את יקרה טובה ונפלאה כמו כל אחת אחרת!
בהצלחה!
מופנמת
למדור הנפלא, נפשי בשאלתי
אני בת 38 לא מסוגלת להתבטא רגשית אם אף אדם בעולם.
בילדותי חוויתי קשר לא בריא הייתי תלותית עד שהחברה עזבה אותי, תקופה ארוכה ביסודי הייתי בודדה ממש ומאז אין לי אמון בעולם, גדלתי והגעתי לסמינר שהכיל אותי והפכתי לבחורה חרוצה.
אני נראית וידועה כאישה מצליחה משפחה בית ילדים ומישרה מכובדת מאד, כולם קוראים לי קרה, שכלית רציונלית.
ובתוכי אני נשרפת, מרגשות ומרגישות.
אני נקרעת בין הצד החיצוני שלי למי שאני באמת.
זקוקה לעזרה.
תשובה:
החלק הקשה ביותר בתלות היא מחיקת הצרכים והרצונות של התלותית, עד כי היא אינה יודעת מי היא ומה היא צריכה, אוהבת. רוצה!
אני שומעת את כאב הילדה הפגועה שבך קיים.
הגוף התבגר, את ב"ה מצליחה אך ליבך ונפשך נשארו שם בביה"ס היסודי באותו היום בו הרגשת כי את לא שווה יותר, אני בטוחה כי קשה לך לקבל אהבה, מתנות מחמאות פרגון ואכפתיות.
השלב הראשון והחשוב שלך להבין כי את שווה כמו כל אחת אחרת!
השלב השני להודות להקב"ה על זה שהיא עזבה אותך, עברת תקופה קשה אך גדלת צמחת, הצלחת להקים משפחה, איך היית מראית היום אם החברות הייתה ממשיכה? האם היית מסכימה להינשא?
ככל שתסכימי להרגיש (לא להבין) איזה מתנה היא נתנה לך כשהיא עזבה, תסלחי לה, העבר יישאר בעבר ואת מיום ליום תרשי לאני שלך להיות במיטבו.
תרגישי ביטחון להתבטא ותצליחי להרגיש שלימה גם אם לא כולם יאהבו את מה שאמרת.
בהצלחה!
מיכל לשם
