לא לומר לא
באחת הפגישות שהיו לי בשבוע שעבר עם הורים של מטופלת חדשה האמא אמרה לי שהיא מוצאת את עצמה אומרת לילדים שלה "לא" עוד לפני שהם עושים משהו או אומרים משהו.
בגלל שהיא מכירה אותם, אז היא כמובן כבר יודעת מה הם עומדים לעשות ולכן היא אומרת להם "לא" מראש. היא אמרה לי שהיא יודעת מתי בנה הצעיר עומד לזרוק אוכל על הרצפה ומתי בתה הבכורה עומדת להציק לאחותה הצעירה.
האבא של המטופלת אמר שהוא מרגיש כאילו רוב הזמן הוא אומר לילדים שלו "לא", "עצור", "אל תעשה", "תפסיק" או מילים דומות אחרות.
השיחה עם ההורים הזכירה לי מחקר שנעשה בקרב משפחות עם ילדים בני הגילאים 7 עד 14 שגילה שכ 75% מהמשפטים שיכולים להיאמר בחיוב או בשלילה נאמרים בשלילה. כך שרוב הזמן, גם אם הכוונה חיובית, האווירה השלטת היא של שליטה, גבולות ואיסורים.
ברור לכולנו שדיבור שלילי מגביר את תחושת התסכול והכעס ואצל ילדים זה אפילו בולט יותר.
על מנת להשרות אווירה חיובית במשפחה ועדיין לשמור על גבולות מומלץ לייצר סוג אחר של תקשורת כך שהכוונה נשארת אך הדיבור יעביר מסר חיובי, בונה ומקרב.
השינוי לא דורש מאיתנו מאמצים גדולים רק קצת מחשבה ומתן תשומת לב, לדוגמה:
לא לטרוק את הדלת יכול להיאמר כך >> בבקשה תסגור את הדלת בעדינות
תפסיקי לצעוק >>> תדברי בשקט בבקשה
אני לא יכול לשחק איתך >>> אשמח לשחק איתך אחר כך
אני לא יכול לדבר איתך עכשיו אני בשיחת טלפון >> אשמח לדבר איתך לאחר שאסיים את השיחה
בנוסף לכך, ישנן המלצות נוספות שיסייעו לנו להשרות אווירה חיובית בבית מבלי לאבד מהסמכות ההורית שלנו:
1. מה כן לעשות ולא מה לא: תסבירו לילדיכם מה כן לעשות במקום מה לא לעשות. יש כל כך הרבה אפשרויות מה כן לעשות שזה עלול להיות מבלבל לילדים. תכוונו אותם למעשה הנכון.
2. ניהול עצמי: תאפשרו לילדיכם בחירה בין כמה אפשרויות כשברור לילד שכל בחירה מובילה לתוצאה שונה כך שאם הוא בוחר בטוב הוא מקבל תגמול חיובי אך אם הוא בוחר ברע אז הוא "בוחר" בתגמול שלילי (למשל) להישאר בבית במקום לצאת לשחק בגינה בגלל הבחירה שלו.
זה מציב את ההורים במצב בו הם לא מענישים את הילד אלא "מסכימים" עם הבחירה שלו שלא לצאת לשחק בגינה.
אחרי מספר פעמים, כאשר ילדים מבינים שלמעשה על ידי בחירה בדרך שלילית הם מענישים את עצמם קל להם באופן טבעי לבחור בדרך חיובית יותר.
3. תגוונו את מילות השלילה שלכם: במקום לומר לא, תסבירו שאתם אוסרים לגעת במגהץ כי הוא חם, והמספריים דוקרים, ומכות לאחות הקטנה גורמות לה לכאב.
את המילה "לא" תשמרו למקרים קיצוניים יותר. כך היא תהפוך למשמעותית יותר.
4. "כן, אבל…." כאשר הילד שלכם רוצה משהו שלא מתאים מבחינת הזמן כמו למשל לאכול גלידה לפני ארוחת ערב במקום לומר לו "לא" תאמרו לו "כן, אבל רק לאחר ארוחת הערב" . כך תשיגו שתי מטרות, הראשונה שהוא לא יאכל גלידה לפני ארוחת הערב והשניה שהוא יחזק את היכולת שלו לדחות סיפוקים.
5. הזדהות עם רגשות הילד: להסביר לילד שגם את/ה לא רצית לעשות שיעורי בית כשהיית בגילה אך למדתה שזה ממש חשוב…..
כמו תמיד, אשמח לשאלות לגבי נושא המאמר ונושאים אחרים הקשורים בחינוך, תקשורת, הרגלים, פוביות וחרדות.
שבוע נפלא לכולם,
רם גלבוע
פסיכותרפיסט, מאמן ומטפל בגישת נוירומוטוריקה
03-9522877
https://www.neuromotorica.com/
