דרכים לחשוף ולהתגבר על השקר הכי גדול של הנפש
שלב שני: איזון מחודש של הדעת
לאחר זיהוי החרדה, אנחנו עובדים על הבנה עמוקה שבידינו לבחור היכן אנו רואים תענוג. ואם עד כה בחרנו שהתענוג יימצא בצד "הרע", אנחנו יכולים לבחור לראות את אותו תענוג במקום אחר, ברצון האמיתי שלנו.
שלב שלישי: זיהוי מקור החרדה
זיהינו את החרדה והבנו שתחושת העונג נמצאת בידינו, אך כאן מגיע השלב החשוב ביותר שעליו נופל וקם התהליך כולו: ברגע שאנו מגלים שזה הבחירה שלנו ואנחנו כבר לא רוצים לבחור ברע, מיד החרדה מתגברת ואנחנו נכנסים ללופ אינסופי: אני עומד לאבד את הקיום שלי? למה אני בוחר ברע? יש לי חרדות? נפש האדם אינה מסתפקת בתובנות ומסקנות מופשטות. היא רוצה לחוש, לחוות ולהרגיש, ולכן היא מובילה אותנו שוב ושוב לאותם מקומות. תהיתם פעם מדוע אתם נופלים לאותו בור בכל פעם מחדש, למרות שאתם יודעים שהבור מחכה לכם באותו פינה? הסיבה היא שהרגשתם חזק שעומדים להעלים את הבור הזה – שמבחינתכם הקיום שלכם מושתת עליו – ולכן אתם חוזרים לשם שוב, כדי להרגיש את הבור הזה חזק יותר. המקום הטבעי השקרי אומר: נפלת? סימן שזו לא בחירה שלך, אבל אם תתבוננו בזה טוב, תבינו שזה הכל משחק של חרדה וקיום. חרדה לוקחת את יכולת הבחירה וקיום מעניק את הבחירה.
שלב רביעי: שחרור
ישנן מגוון דרכים להתמודד עם אותה חרדה. במקרה שלכם, זה מתבטא בכעס עצום ומפעפע שמשתלט על כל חלקה טובה בקשר שלכם. איך מפסיקים את הכעס? בעזרת כוח האמונה שמאפשר לנו להיות ב"חלל הפנוי", נקודה בנפש שבדרך כלל נחשפת כשאנחנו במקום הכי נמוך שלנו. בנקודה זו אנו מצליחים לשחרר כל אחיזה בתגובות הישרדותיות ולצלול לחלל שכולו "אני כלום. מה שיהיה, יהיה". באותם רגעי שחרור עלינו לבחון עם עצמנו: האם אני רוצה להתקיים מכעס או שאני רוצה להתקיים מהקב"ה? הבחירה בקיום דרך הקב"ה הופכת את הבחירה בין רע לטוב למיותרת. מכאן והלאה הבחירה היחידה היא איפה אנו רוצים לבטא את האמונה המוחלטת הזו.