תמונ shutterstock

בהדרגה ובחמלה: להתגבר על קשיי החזרה לשגרה אחרי חיידק אחד ששיתק את העולם

אחרי שהתרגלנו לסגר השלישי ואחרון מקווים כולנו, אנחנו נאלצים להסתגל מחדש לשינויים שעלולים להיות מלחיצים וקשים. נעשה זאת באמצעות ביצוע פעילויות שמעניקות לנו ביטחון, ובהבנה שהדברים עשויים לקחת זמן // מיכל לשם

חזרנו מחופשת קורונה בלתי נגמרת, הילדים היקרים שלנו חזרו לספסל הלימודים, חלקם הגדול עדיין אבוד.

הקושי לחזור לשגרה מאותת בכל חלקה, הירידה בלימודים, המצב החברתי ואפילו הרוחני.

ואת? בטבעיות מוצאת את עצמך מקטרת למה הכל קשה לי? חיכיתי שהשגרה תחזור, כיצד היא נהפכה לנטל? נדרש ממך יותר ויותר סבלנות כוח וחיוך שלא תמיד את מצליחה לעלות על שפתייך. אני אתך!

יש רגעים שחבורת פיצקלע'ך יכולים למוטט אותך, ההערכות החדשה מתישה, הארגון מחדש וההסתגלות שלהם…

אז מה תעשי? תשבי מדוכאת ובוכייה? תעמיסי על עצמך עוד משקל של האשמה עצמית?

כאבי לב יגרמו לך באמת לאנרגיה וכוח מול אתגרי החזרה לשגרה? לא! לא ולא! צריך כאן משהו אחר, שימלא אותך באמת!

ורגע לפני שנרוץ לפתרונות, בואי נבין למה אנחנו לא קופצות בשמחה על החזרה לשגרה, כמו שחשבנו שיקרה?

מיכל לשם יו"ר הפדרציה MLNLP וטריינר מאסטר NLP עושה סדר בכובעה כמטפלת רגשית.

כמה סיבות:

1.התרגלנו לבית, התרגלנו להיות עם המשפחה, התרגלנו להתחיל את הבוקר מאוחר יותר, בלי העמידה בפקקים, בלי האינטנסיביות של העבודה. כבר הורדנו הילוך, וזה לא פשוט להחזיר אותו להילוך גבוה. חלקנו נהנינו ממש מהתקופה הזו, חלקנו פחות, אבל כולנו לומדות להסתגל מהר, והסתגלנו גם למצבים שנתפסים בעינינו כלא נעימים או מגבילים, הסתגלנו. כבר התרגלנו לקצב החיים החדש ועכשיו כשמצפים מאתנו להגביר קצב אנחנו מתהלכות בעצלתיים ולא תמיד מצליחות לגייס את הכוחות מפעם. כמו שריר, שכאשר לא מפעילים אותו הוא מתנוון, כך גם היכולת שלנו לעבוד באינטנסיביות ובחריצות קצת נחלדה בחודשים האחרונים, וייקח לנו זמן להתרגל לזה שוב מחדש.

2.חזרה לא לאותה שגרה – לא ממש חזרנו לשגרה.

חזרנו בעיקר לחובות שלנו – לעבודה, למטלות – בנותינו לביה"ס אבל פחות לדברים היותר משמחים של החיים הביטוי 'חזרה לשגרה' קצת מטעה, כי זו לא השגרה שהכרנו מקודם. ימי ההולדת, החגיגות והאירועים הגדולים עדיין לא חזרו.

תחושות קשות וקשיים רגשיים נפוצים בתקופה הזו

לאור כך, אנחנו עשויות לחוות מנעד תחושות או להתמודד עם קשיים רגשיים שונים כמו למשל

חרדה – בין אם חרדה לחזור לשגרה הלחוצה, למרוץ החיים הקודם שהתאפיין במשימות וצרכים משתנים ורבים או עם הצורך למלא את ולהספיק את כל מה שנצבר בזמן הזה. נשים שעבדו במקומות שהם לא אהבו להגיע אליהם ונהנו דווקא מהעבודה בבית או מהחל"ת עשויות להרגיש חרדה מעצם המחשבה על חזרה לעבודה.

חרדה עשויה לאפיין גם נשים שבזמן הקורונה נמנעו מיציאה מהבית מהחשש להידבקות וכעת מתקשות לחזור לשגרה של יציאה מהבית ומעבר בין מרחבים.

ירידה במצב הרוח או דיכאון אשר התפתחו בזמן משבר הקורונה בשל בדידות או היציאה לחל"ת, חופשה מביה"ס, הקושי לחזור לעבודה ועוד.

סימנים גופניים לא מוסברים – כמו כאבי צוואר, כתפיים וגב, חולשה, בחילות ועוד.

אז מה אפשר לעשות? ומה יעזור לנו להסתגל טוב יותר?

ראשית, לקבל את המצב.

מודעות היא השלב הראשון, ולכן עלינו לדעת שזוהי לא 'חזרה לשגרה' אלא חזרה הדרגתית לשגרה, ושאנחנו נמצאות במצב ביניים שעדיין כולל חוסר וודאות, המשפיע עלינו רגשית.

שנית, בגלל שזהו המצב, שווה לקחת נשימה עמוקה, שתאפשר לנו להכיל ולעבור את מצב הביניים הזה בשלום. זו הציפיה היחידה שעלינו להפעיל כלפי עצמנו – לעבור את זה בשלום. לא מצופה מאתנו ליהנות מהמצב, לא לתפקד במאה אחוז, לא להתנהג כרגיל – רק להתחיל לצאת מהבית ולשגרה החדשה ולהסתגל אליה בהדרגה.

גם בשלב השני חשוב להמשיך ולהפעיל מודעות, הפעם פנימית – לשים לב מה קורה לנו בתוך זה.

האם יש מקומות בחיינו, או אנשים , או רגעים , שבהם אנחנו מרגישות יותר בטוחות? האם יש אזורים שמלחיצים אותנו יותר? ננסה לשהות ולהתחזק במקומות הבטוחים, ולהסתגל בהדרגה למקומות הלא בטוחים.

ושלישית, וחזק תמיד ובכל מצב הכרת תודה!

קחי דף ועט, אפשר גם טוש או עיפרון שהתגלגל לו מאחד הילקוטים בפינת החדר.

קחי נשימה עמוקה, מלאי את הריאות באוויר, תשחררי מתח

שבי עם עצמך, ותחשבי, מה אומרת ערימת הכביסה? שיש לך מלאי של בגדים לילדים.

מה אומרות המרצפות המלוכלכות? שאף אחד אינו מאושפז, כולם כאן מתרוצצים, בריאים והופכים.

מה אומר המקרר שמתרוקן לו שוב? שיש פה ילדים עם תיאבון בריא ושאת יושבת עכשיו עמוסה ועייפה? שאת אימא! איזה כייף לך

זכית!

תחושה של יש עולה בך.

יש ילדים, יש בגדים והם בערימות.

יש מי שאוכל, מלכלך, מבקש, יש כאן חיים!

ובית שחיים בו, זה בית בריא! נורמלי!

גם את בריאה! נורמלית!

בריא להתלונן אבל פעם ב…למשל שבועJ

תקבעי לך זמן מראש שבו מותר להתלונן כמה שאת רוצה.

בשאר הזמן את בוחרת בהתמקדות על היש, על תחושת השפע המשפחתי ולומדת לחבק את זה חזק אליך.

כי שוב מאד מהר, תמצאי אותם בחופשת בין הזמנים..

מחפשים להתרגל מחדש לשעות קימה בריכה ושאר אטרקציות.

הפעם את מסוגלת להסתגל יחד איתם רחוקה מהאשמה עצמית.

את יודעת שהצלחת הפעם, להיות שם. בשבילם. בשבילך!

 

מיכל לשם
מנכ"ל מרכז הכשרה לשם
ללימוד וטיפול NLP.
מטפלת בנשים, ילדים ועסקים.
מחברת רב המכר: האישה שאת רוצה להיות.

יצירת קשר: 072-2820999

עמוד ראשי

שתפו את הפוסט:

פוסטים קשורים